אסקובר לא גר כאן יותר

פחד ואימה ברחובות

מלחמה בין כנופיות פשע היא תופעה שכיחה בקולומביה. כמעט בכל עיר במדינה יש התארגנויות של כנופיות חמושות שמתמקמות באזורים שונים בערים, כשמה מפריד ביניהן אלו "גבולות בלתי נראים", כמו רחוב אקראי או סמטה קטנה. בדומה לארגוני הגרילה, גם כאן הסחר בסמים הוא העיסוק העיקרי, אך פרוטקשן או רקע אתני יכולים גם הם להצית עימות. בערים רבות במדינה, באזורים רבים אנשים לא יוצאים מהבית לאחר רדת החשיכה. כאן, בעיר קוויבדו, עיר ענייה ומרוחקת במחוז צ'וקו שלא מעניינת אף אחד, מלחמות רחוב הן עניין שבשגרה.

‍

הנעליים הראשונות שלי

בעיר קוויבדו שבמערב קולומביה אנחנו תופסים תהלוכה שמחה, עם תחפושות וסממנים נוצריים, שהיא שיאו של פסטיבל דתי שמתקיים במקום לאורך שבועיים. כל תושבי העיר צופים בתהלוכה מצידי הרחובות כשהם לבושים בבגדים החגיגיים שלהם, ולכבוד האירוע, חלקם יקנו לילדים שלהם נעליים בפעם הראשונה.

‍

המלחמה בהברחות הנשק

הגענו לגבול בין קולומביה לוונצואלה במסגרת אחד ממסעות הצילום הלא שגרתיים ברחבי העולם, שמוביל איתמר פלג מנהל חברת "יומן מסע". הגבול כאן נפתח אחרי שבע שנים של נתק בין המדינות בגלל סכסוך פוליטי. לצד רוחות התקווה ביחסים בין המדינות להן מייחל נשיא קולומביה הנבחר גוסטבו פטרו עם פתיחת הגבול, עולה גם רמת הכוננות של גורמי הביטחון, כי באזור יש נוכחות גבוהה של ארגון הגרילה ELN הפועל להברחת סמים ונשק. לפי פרסומים, חלקו עושה את דרכו, בעידודה של ממשלת ונצואלה, גם לחיזבאללה בלבנון.

‍

מתחת לגשר

תושבי מדיין אוהבים לספר בגאווה איך העיר שלהם, שנחשבה בתקופת פעילותו של סוחר הסמים פבלו אסקובר בשנות ה־80 וה־90 ל"עיר המסוכנת בעולם", הפכה לאחת הערים הבטוחות בקולומביה. המטרו המעופפת, הפארקים הירוקים והפאבלות הצבעוניות, הפכו למוקד עלייה לרגל של תרמילאים ומטיילים. הביטחון הכללי בעיר באמת השתפר פלאים לאחר מותו של אסקובר, אבל מספר המשתמשים בסמים בעיר גדל בשנים האחרונות בעשרות אחוזים ונרקומנים משתמשים כמעט בכל פינה בעיר ללא פיקוח. שוטרים מנסים להילחם בתופעה (בתמונה השמאלית) רוב הזמן ללא הצלחה.

‍

סיפור על דם ומים

הכפר הצבעוני והקטן הזה, שממוקם אי שם באמצע אגם ענק, היה במוקד של אחד ממעשי הטבח הקטלניים ביותר במלחמת הגרילה שהתרחשה בקולומביה במשך עשרות שנים. ב־22 בנובמבר 2000, חמושים מהמיליציה הימנית הקיצונית (ה־AUC) ירו למוות ב־37 גברים מהכפר, רובם דייגים עניים שהואשמו בשיתוף פעולה עם המרקסיסטים. לאנשים כאן יש מעט רכוש והרבה שמחת חיים. הכפר מלא בילדים, שהם התקומה של המקום הזה שננטש לחלוטין לאחר אותו לילה וכעבור כמה שנים אוכלס מחדש.

‍

מסע חזרה בזמן

עמוק בתוך הג'ונגלים של הרי סיירה נבאדה דה סנטה מרתה בצפון קולומביה, הרי החוף הגבוהים בעולם, שוכנת קבוצת הילידים קוגי (אנשי היגואר), הציוויליזציה הפרה־קולומביאנית האחרונה ששרדה מתקופת התרבויות האינדיאניות המפוארות של אמריקה הלטינית. קרוב ל־20 אלף ילידי קוגי שוכנים בכפרים הפזורים בג'ונגל, חלקם בקהילות סגורות החיות בכפרים אשר נראה כי הזמן עצר בהם מלכת.

‍

העוני אין לו סוף

המזבלה של העיר קוויבדו היא אחד המקומות האומללים שהגענו אליהם. ילדים קטנים נוברים כאן בין ערימות הרפש המצחינות והטובעניות כדי לאתר דבר אחד שאפשר למכור או למחזר בכסף. הם מסתערים על כל משאית שמגיעה לפרוק אשפה יחד עם העופות שבסביבה.

‍

מבט של ילדה

אנחנו חולפים בסירה על פני הכפרים העניים והמוזנחים שנמצאים לאורך הנהר אטראטו. גם תיירים כמעט שלא מגיעים לאזורים האלה ואנחנו הופכים להיות אטרקציה עבור התושבים. אחת הילדות מציצה מדלת הבית כדי לראות את האורחים המפתיעים.

‍

קולומביה עדיין חולמת לנצח את המחתרות והסמים

בנימין טוביאס

קולומביה, המדינה השנייה בגודלה בדרום אמריקה מבחינת אוכלוסייה, תמיד נחשבה לעוף המוזר שנוגד את הטרנדים של אחיותיה ליבשת: שומרת על יחסים טובים עם ארצות־הברית ובעלת המשכיות פוליטית של מנהיגים ב־50 גוונים של ימין - כל אחד מהם מבטיח בתורו יד קשוחה, ואם אפשר אז לחסל לחלוטין, את שתי הצרות ההיסטוריות שלה בעשורים האחרונים: מחתרת ה־FARC ושאר איומים קומוניסטיים; והסחר בסמים, שסיפק לכם כמה עונות של "נרקוס". לרקורד: הם די הצליחו, והנשיא לשעבר חואן מנואל סנטוס זכה בפרס נובל לשלום על הסכם השלום מול FARC, המחתרת המפורסמת יותר, שהתפרקה ב־2017 מנשקה.

ועכשיו, בשינוי כיוון מסקרן, קולומביה הופכת את הטרנדים של עצמה: לראשונה בהיסטוריה נבחר לעמוד בראשה נשיא שמאלני מובהק, גוסטבו פטרו - בעצמו בעברו הרחוק איש גרילה, שאף נתפס ועונה בשנות ה־20 לחייו על ידי השלטונות. אירוע זה גרם לו אז לשנות כיוון ולצלול למערכת הפוליטית, לשנות אותה מפנים. היום, בן 62 ו"מיינסטרימי" בהרבה (הוא כבר שימש בעבר ראש עיר של הבירה בוגוטה), פטרו מציע כנשיא דבר רדיקלי לא פחות - הפסקת כל העימותים האלימים של קולומביה בבת אחת. "השלום הטוטאלי" (La Paz Total).

מאז נבחר באוגוסט ברוב של פחות מאחוז, הוא נהנה מרוח גבית בסקרי שביעות רצון ומאווירה אופטימית יחסית - מה שמאפשר לו כנשיא טרי להציע את היוזמה השאפתנית: הגעה להסכם עם כל 26 הקבוצות החמושות שרשמית נמצאות עוד במלחמה עם ממשלת קולומביה - בראשן המחתרת הגדולה שעוד נותרה חמושה, ELN, שהודיעה שהיא נכנסת למשחק - ולשיחות שלום עם הממשל שיחלו בסוף החודש.

הציניים יאמרו שפטרו רק קוצר את הצלחות עשורים של מלחמה מוצלחת במחתרות, ושהתוכנית שלו ל"שלום טוטאלי" היא שאפתנית בהרבה מהתפרקות מנשק. כיאה לאיש שמאל, פטרו קושר את צעדיו לסדרה של מהפכות שאמורות להסדיר שורה של בעיות חברתיות בקולומביה - בעיקר בתחום החקלאי של חלוקת אדמות. תחום אחר הוא רפורמה מעמיקה בכוחות הביטחון של קולומביה, שלעיתים קרובות נוהגים בברוטליות יתרה ותורמים לבעיה יותר מלפתרון. בתמורה לחסינות להמשך חייהם, אמורים לוחמי הגרילה לשעבר גם לחשוף בפני הממשלה את כל נתיבי הברחת הקוקאין הסודיים בג'ונגלים של המדינה, עליהם הגנו במשך שנים - ובכך לסייע במאבק לסיום הצרה הגדולה השנייה של קולומביה.

שלום טוטאלי בקולומביה - בלי מחתרות ובלי סמים? אשרי המאמין. כי רבים בקולומביה עדיין לא מאמינים שזה אפשרי.