כמה הישראלים בריאים?
7 ימים
16.9.2022

כמה הישראלים בריאים?

במסגרת מחקר חסר תקדים בארץ ובעולם, שמנוהל במכון ויצמן על ידי פרופ' ערן סגל, נשלחו אלפי נבדקים בני 40־70 לסדרת בדיקות מקיפה: מרמת הסוכר ועד לחיידקים בקיבה, מצריכת הקלוריות והיקף הבטן ועד למחסור בוויטמינים ולמיפוי גנטי מלא. התוצאות, שנחשפות כאן, מפריכות כמה מיתוסים ומשקפות את מצבם הבריאותי של מיליוני ישראלים: כמה סובלים מעודף משקל, כמה לא ישנים מספיק שעות, כמה לוקחים קבוע כדורים נגד דיכאון ומי אוכלים יותר פחמימות, נשים או גברים. בקרוב, כל המידע הזה יגויס למטרה אחת: לזהות מחלות שנים לפני שהן מתפרצות

איורים: אלירן הרוש

כמה הישראלים בריאים?

נגיד שמישהו היה חושב למדוד אתכם. לא סתם למדוד, לבדוק ולהעריך כל תכונה מוכרת ובלתי מוכרת בגוף שלכם. מהמשקל והגובה, דרך הגנים שקיבלתם מההורים שלכם, להכיר מקרוב את אוכלוסיות החיידקים שגרות בכם ואת הווירוסים שנחשפתם אליהם כילדים. לדעת כל פרט על מה שאתם אוכלים ומתי וכמה אתם זזים. לעקוב אחריכם בלילה ולגלות מתי נרדמתם, מתי חלמתם, כמה פעמים קמתם לשירותים. בקיצור, לחשוף את הסודות הגדולים ביותר שלכם, אלה שאתם נוטים להסתיר לפעמים גם מהאנשים הכי קרובים.

לרובנו זה אולי נשמע כמו סיוט. עבור פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן (48), מי שנחשפתם אליו כאיש המודלים הלאומי של הקורונה והמדען שחזה את מגמות התחלואה של הגלים הראשונים, זו משימת חיים. סגל, שתחום ההתמחות שלו הוא מדעי המחשב, עומד כיום בראש אחד הפרויקטים המדעיים השאפתנים והמסקרנים ביותר בישראל ובעולם כולו: כפי שהוא עצמו מכנה אותו, ה־Human Phenotype Project, הפרויקט לאיפיון אנושי. או כמו שחלקכם אולי כבר שמעו עליו: פרויקט 10K. 

הפרויקט הזה, שנועד לחזות מחלות ולהבין מה גורם להן, משתמש בטכניקות מדעיות מתקדמות כדי לאפיין לעומק קבוצה של עשרת אלפים איש בישראל ובהמשך מאות אלפים, אולי מיליונים, בעולם. על בסיס האפיון האדיר הזה, מאמינים שניתן יהיה לפתח שיטות אשר ישפרו את היכולת לחזות ברמה אישית מחלות שונות שנים לפני שהן מתגלות.

ההגדרה היבשה הזו, שמופיעה באתר הפרויקט באינטרנט, מסתירה כוונה גדולה ומהפכנית בהרבה: לשפר ולשכלל מאוד את היכולת לאבחן את הסטטוס הבריאות שלנו, לזהות מחלות עוד לפני שהן פורצות, להתערב כדי למנוע אותן, וגם למצוא כיוונים תרופתיים חדשים שירפאו בנקודות שלא הכרנו עד היום. "החזון הוא שנדע להגיד בכל נקודה בזמן איפה אנשים נמצאים מבחינת הסטטוס הבריאותי שלהם בצורה מאוד מקיפה", מסביר סגל. "כמו שיש ווייז שיודע להגיד לך מה הנתיב שלך ברכב, נוכל לדעת על איזה מסלול בריאותי הם נמצאים ויותר מזה: אם אני רואה שהכיוון שהם הולכים אליו לא טוב - נדע לחשב להם מסלול מחדש".

חלק גדול מהנתונים שנאספו לצורך המחקר, נחשף כאן לראשונה בעמודים אלו, ומשרטט באופן מקיף וחסר תקדים מה המצב הבריאותי של חלק גדול מאוד מהישראלים. אם היה דוח רפואי מקיף לבני ה־40 עד 70 שחיים כאן – ככה הוא היה נראה.

× × ×

סגל מדבר על מעין "ווייז רפואי", שיכוון אותנו לנתיב של חיים ארוכים ובריאים. לפחות בתיאוריה, רובנו כבר מכירים היטב את המפתחות לחיים כאלה, אבל מתקשים מאוד ליישמם. אולי זה יעבוד יותר טוב אם יגידו לנו באופן פרטני: אתה נמצא בשלב שבו קורה לך בגוף ככה וככה, אתה בדרך למחלות כאלה וכאלה. אם תשנה את דרכייך בצורה מסוימת, עדיין תוכל לפצות על הנזקים.

כמו רוב הרעיונות הגדולים, גם הרעיון הזה התחיל בקטנה, מפרויקט מצליח אחר של סגל, DayTwo, שנועד לסייע למטופלים לשמור על רמת סוכר תקינה בדם באמצעות מיפוי אוכלוסיות החיידקים במעיים והתאמת תזונה אישית על פי הממצאים.

משקל הגוף שלנו תלוי בתזונה, במין, בגיל ובגנטיקה. השיטה להעריך האם אדם במשקל תקין היא באמצעות חישוב הפרופורציה בין הגובה למשקל. המדד הזה נקרא BMI והוא מחושב לפי משקל הגוף בק"ג, לחלק לגובה בריבוע. BMI גבוה מעלה דרמטית את הסיכוי ללקות במחלות לב וכלי דם ובסוכרת. תוצאות ה־BMI מחולקות לארבע קטגוריות: תת־משקל: BMI קטן מ־18.5. משקל תקין: BMI בין 18.5 ל־25. עודף משקל: BMI נע בין 25 ל־30. השמנת יתר: BMI גדול מ־30. מעל BMI 40, המצב מוגדר כ"השמנת יתר חולנית". חשוב לציין כי מעל גיל 65 (ומתחת ל־18) טווחי ה־BMI משתנים. בגיל מבוגר יש קושי בחישוב המדד על רקע אובדן הגובה עם השנים, וגם בגלל משמעויות נוספות שיש לתת־משקל ועודף משקל בגיל זה.

סגל: "זה פרויקט שעקב אחרי אלף אנשים, ומדדנו בו, בעזרת מד סוכר, את התגובה של אנשים לאוכל. התמקדנו באוכלוסיית חיידקי המעיים, ונתנו פתרון בתחום תזונה מותאמת אישית: מה כל אחד צריך לאכול, כדי לשמור על רמות סוכר תקינות. קרוב למאה אלף איש בישראל וארה"ב כבר השתמשו בו. אנשים ירדו הרבה במשקל והוא גם עזר בתחום של סוכר וסייע לחלק מהאנשים להפסיק להשתמש בתרופות ולשפר מצבים קליניים שונים.

"כשסיימנו את המחקר, אמרתי, 'רגע. בעצם אפשר ללכת לסיפור שהוא הרבה־הרבה יותר רחב. הכוונה לצאת לא רק מתזונה וחיידקי מעיים, שהם רק חלק מהסיפור, אלא לבחון בכלל את כל הנושא של בריאות ומחלות".

כך נולד הפרויקט הנוכחי, 10K, שמבקש למדוד אותנו לאורך 25 שנה. המטרה: להבין מה מאפיין אותנו ברמה הגופנית והגנטית ומה מבדיל אותנו אחד מהשני, כיצד הסביבה ואורח החיים שלנו משפיעים על הבריאות שלנו, איך ניתן לזהות מחלות שונות שנים לפני שהן מתפרצות, ובעיקר – מה אפשר לעשות כדי למנוע אותן מבעוד מועד, או לטפל בהן, במקרה שפיספסנו. וכדי שזה יקרה, הפרויקט הזה מבקש לדעת עלינו כמעט הכל.

"בשנת 2000 היה את פרויקט הגנום האנושי, שבפרספקטיבה של 22 שנה הייתה לו תרומה אדירה על הבנת הגורמים הגנטיים למחלות שונות", מסביר סגל. "עם זאת, גנטיקה היא רק אחד מהמרכיבים שלנו כבני אדם. היא לא משתנה כל החיים, ויש לה תפקיד מאוד חשוב, אבל מי שמתרכז רק בגנטיקה, לא לוקח בחשבון את הגורם הסביבתי, הסביבה שבה אנחנו חיים וזיהום האוויר, וגם את הנושא של אורח חיים, כמו תזונה ופעילות גופנית. כל הדברים האלה לא נכנסים לתוך הגנטיקה".

בהרבה מחלות הגורם הגנטי הוא בכלל מינורי. אפילו בסרטן הוא נחשב כיום למיעוט.

"נכון מאוד. כל המחלות שמופיעות בגיל מאוד־מאוד צעיר הן מחלות התפתחותיות, שהגנטיקה קובעת בהן הרבה. אבל בגיל היותר מבוגר, 40־50, ובטח יותר מזה, הגנטיקה אולי מהוה גורם סיכון, אבל היא ממש ממש לא גזרת גורל, ואפשר להתגבר עליה בעזרת אורח חיים בריא ופעילות גופנית. ולכן גם מדענים אחרים בעולם התחילו להסתכל על דברים נוספים, כמו פעילות חיידקי המעיים שלנו וכל מיני חומרים שמסתובבים לנו בדם, כדי להבין מה גורם לנו לחלות. אבל המחקרים האלה תמיד היו מאוד צרים, במובן שהם בחרו להתמקד בפיסת מידע מסוימת. כמו שגנטיקה זו פיסת מידע, גם החיידקים שגרים בתוכנו ופעילות הגנים והמולוקולות. כל אלה הן פיסות מידע בודדות. הם לא הסתכלו על האדם כמכלול".

ומה אתם עושים?

"פה אנחנו נכנסנו עם הרעיון להסתכל על כל הדברים בגוף שיודעים למדוד, כולל מדידות חדשות שפיחתנו בעצמנו, כלומר ללכת מאוד מאוד רחב. אם פרויקטים אחרים הלכו על קבוצה גדולה של אנשים, אבל מדדו מעט דברים, אנחנו החלטנו למדוד קבוצה גדולה של אנשים אבל עליה למדוד הכל, כך שבסוף נוכל לקחת את כל הממצאים ולהשוות מי מהם גורם או משפיע יותר על מחלה מסוימת".

ואכן, הפרויקט הזה, שהוא ייחודי מסוגו בעולם, מודד אנשים בצורה הנרחבת והמעמיקה ביותר שידועה כיום למדע. עד היום, גויסו אליו יותר מ־9,000 משתתפים בריאים בגילי 40 עד 70. "בריאים זה במירכאות, כמובן", מבהיר סגל, "כי לכל אדם יש משהו. על חלק הוא יודע ועל חלק לא. אנחנו לא לוקחים אנשים עם סרטן פעיל או סוכרת או מחלת מעי. מי שהוא טרום־סוכרתי או סובל מהשמנה יכול להשתתף, אחרת היינו נשארים בלי מועמדים. בחרנו להתמקד בקבוצה של בני 40 עד 70, כי זו אוכלוסייה שמצד אחד היא לא צעירה מדי, אז במהלך מספר שנים סביר יקרו לה דברים. ומצד שני, לא מבוגרת מספיק להיות עם הרבה מחלות רקע. אפשר למצוא בתוכה אנשים שעדיין לא פיתחו הרבה מצבים בריאותיים".

אנשים החולים בסוכרת או כאלו שלוקים בטרום־סוכרת, סובלים מירידה ביכולת הפרשת האינסולין וביעילות פעולתו. בשל כך, רמות הגלוקוז בדמם גבוהות מהרגיל. רמות כאלה עלולות לגרום לסיבוכים שונים, בהם פגיעה כלייתית, פגיעה בראייה, פגיעה ברגליים, במערכת העיכול ובלב. רמות סוכר תקינות לאחר צום של לילה הן עד 100 מ"ג לדצ"ל. רמה בין 100 ל־125 מעידה על מצב ביניים הנקרא טרום־סוכרת. רמה מעל 125 בצום תעיד על קיום סוכרת.
מלח שולחן מורכב מתערובת של נתרן וכלוריד. על פי ארגוני הבריאות צריכת הנתרן היומית המומלצת היא 2,000־3,000 מ"ג, שהם כחמש־שש כפיות מלח. צריכה גבוהה של נתרן עלולה לגרום ליתר לחץ דם המגביר את הסיכון לחלות בשבץ מוחי, במחלות לב וכלי דם, בסוכרת, באי־ספיקת כליות ועוד. רוב המלח שאנו צורכים מקורו במזונות מעובדים בהם גבינות מלוחות, נקניקים, דגים מלוחים, שימורים ועוד. אם תגבילו את צריכת המזונות המעובדים, תקטינו משמעותית את צריכת המלח שלכם.
צריכת ויטמינים ומינרלים חשובה לבריאות תקינה. ויטמינים הם תרכובות החיוניות לתפקידים שונים של הגוף, ביניהם גדילה, רבייה ועמידות לזיהומים. למרות שהגוף זקוק לכמויות קטנות בלבד של ויטמינים, הם חייבים להיכלל בתזונה, משום שהגוף אינו יכול לסנתז אותם בכמות מספקת בעצמו. ויטמינים מצויים באופן טבעי בסוגי מזון רבים, לכן תזונה מאוזנת תעניק כמות מספקת של ויטמינים. הגוף שלנו גם זקוק לכמות קטנה של מינרלים חיוניים. במקרים שבהם לא מקבלים מספיק מינרלים מהתזונה, ניתן לצרוך אותם באמצעות מזון מועשר או באמצעות תוספים. פירות וירקות הם מקור לסוגים רבים של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.

מי שיעמדו בקריטריונים האלה יעברו כמעט כל בדיקה אפשרית: בדיקות קליניות וגנטיות, בדיקות הדמיה, בדיקות לאבחון חיידקי הפה והמעיים, פרופיל נוגדנים שמגלה לאיזה נגיפים נחשפו במהלך חייהם, בדיקות מולקולריות של חומרים שונים בדם, בדיקות שתן, אולטרסאונד של הכבד ועורקי הצוואר, צפיפות עצם וחלוקת השומן בגוף, אק"ג, בדיקות שינה, סוכר בדם ואפילו בדיקת הרשתית בעין. כל משתתף, ממלא שאלון ובו מאות שאלות הנוגעות לאורח החיים שלו, החל מבעיות רפואיות ותרופות שהוא לוקח, ועד מה ההיה בסנדוויץ' שאכל בבוקר. כאמור, חלק גדול מהנתונים הרבים שנאספו עד כה, נחשף כאן לראשונה בעמודים אלו.

"לפני שהנבדקים מגיעים, הם מעלים את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם, את כל התיק הרפואי שנצבר עליהם עד היום, כולל אוסף גדול של בדיקות דם ואבחנות ותרופות שהם לוקחים", אומר סגל. "מתברר שגם באוכלוסייה הבריאה אנשים לוקחים המון תרופות, בעיקר תרופות נגד דיכאון והרבה סטטינים למחלות לב. הם ממלאים שאלונים מאוד מקיפים על הרגלי התזונה, ההיסטוריה הרפואית שלהם, מחלות במשפחה. הרגלים כמו כמה הם מעשנים וכמה ישנים". 

עם השלמת השלב הראשון, מגיעים הנבדקים לקליניקה ייחודית שהוקמה במכון ויצמן, שם הם עוברים סדרת בדיקות מקיפה. "הבדיקות המולקולריות הן הכי מעניינות, כי היכולת למדוד את כל הדברים הסמויים היא העתיד של הביולוגיה", אומר סגל. "אנחנו מודדים גנטיקה, כי בכל זאת זה מעניין. את אוסף החיידקים שלנו. חלבונים וחומרים אחרים בדם, עשרות אלפי מולקולות קטנות, למשל כולסטרול, שאגב הרבה מהן מולקולות חדשות לחלוטין. שהן לא מוכרות. ומכאן גם היכולת להגיע להרבה ממצאים חדשים.

"פיתחנו מדידה מאוד־מאוד רחבה ומיוחדת של מערכת החיסון, שמאפשרת לנו לגלות מאות אלפי חשיפות שהיו לאדם במהלך החיים, כולל קורונה כמובן, ויש מדידה של רצפי RNA, שמעריכה את הפעילות של הגנים שלנו, כלומר איזה גנים באים לידי ביטוי בדם. חוץ מזה, אנחנו עושים בדיקות פיזיולוגיות: לחץ דם במצבים שונים ומאפיינים את מערכת הלב בעזרת אק"ג. מבצעים אולטרסאונד לבדוק שומן בכבד, כי כבד שמני זה היום מכה. ל־30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת יש כמות לא תקינה של שומן בכבד. בודקים גם את מצב עורקי הצוואר, שמעידים על מחלות לב. יש לנו מכשיר רנטגן שנקרא דקסה, שברבע שעה עושה סריקה מלאה של כל הגוף ובודק איפה יש מצבורי שומן, ומודד את צפיפות העצם. בגלל שהרבה פרמטרים אנחנו מודדים בפעם ראשונה אנחנו מגדירים את הנורמה".

כל משתתף הולך הביתה מחובר למד סוכר ולחיישן המודד את השינה שלו. "במהלך השבועיים הבאים, המשתתפים מתעדים מה הם אוכלים. מהטלפון שלהם אנחנו לוקחים את הפעילות שלהם. הם מחוברים גם לסנסור שינה, שמנטר את איכות השינה באופן רציף בלילה, ומתוך זה אנחנו יודעים לומר מהי ארכיטקטורת השינה של אנשים - מתי נרדמו, מתי נכנסו לשינה קלה, מתי הם חולמים, ולקשר את הדברים האלה לכל הדברים האחרים שמודדים. אף אחד מעולם לא עשה מחקר כזה, בטח לא על אלפי אנשים".

זה ממש "האח הגדול" על סטרואידים. כל הסודות שאנשים מסתירים מונחים לפניכם גלויים.

"בנינו את המערכת בצורה שמאוד שומרת על הפרטיות והאנונימיות. בסוף אפילו לי כמנהל המחקר אין את היכולת לדעת מי האנשים שעומדים מאחורי הנתונים". 

× × ×

משך השינה המומלץ במבוגרים הוא מעל שבע שעות, אבל הוא עשוי להשתנות מאדם לאדם. גברים ישנים בממוצע פחות מנשים. למשך ולאיכות השינה השפעות בריאותיות רבות ופגיעה בהם עלולה להשפיע על הסיכון למחלות שונות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, ומחלות לב.
שינה נמדדת, כאמור, בזמן ובאיכות. איכות השינה מחולקת לשלושה שלבים: שינה קלה, שכשמה כן היא; שינה עמוקה ו־REM. אצל אנשים בריאים כ־13־23 אחוז מהשינה היא שינה עמוקה. במהלכה מתרחשים תהליכים כמו קיבוע של הזיכרון, עיבוד של הרגשות, למידה, תהליכים מטבוליים ואיזון רמות הסוכר, מערכת החיסון מתארגנת, מסולקים רעלים מהמוח ועוד. כשמזדקנים זקוקים לפחות שינה עמוקה. שנת REM פירושה Rapid Eye Movement, ומומחים רבים מאמינים שזה השלב שבו אנשים חולמים. שינה זו ממלאת תפקיד בהתפתחות המוח, עיבוד רגשי ויצירתיות. עבור מבוגר בריא שנת REM צריכה להימשך בין 20־25 אחוז מזמן השינה הכולל. על מנת לקבל יותר זמן REM כדאי להפחית בקפאין במחצית השנייה של היום ולהקפיד לישון בסביבה חשוכה וקרירה.
פעילות גופנית המבוצעת דרך קבע היא המפתח לבריאות פיזית ונפשית טובה. לבוגרים מומלצות לפחות 150 דקות (שעתיים וחצי) פעילות בשבוע. למבוגרים יותר מומלץ לבצע פעילות כלשהי מדי יום, גם אם מדובר בפעילות קלה. ניתן להסביר את ההבדל בזמן הפעילות המדווח לפי גיל בעובדה שלאנשים מבוגרים יש יותר זמן פנוי, המנוצל לפעילות כזו.

הפרויקט הזה מתנהל רק חמש שנים. כל משתתף יחזור על הבדיקות פעם בשנתיים בקליניקה, ופעם בשנה ידווח על שינויים במצב בריאותו. כ־2,000 איש כבר הספיקו לעבור את הבדיקות המקיפות האלה פעמיים.

"בהפרש של שנתיים כבר חלק מהאנשים הידרדרו", אומר סגל. "יש אנשים שאובחנו בכל מיני מחלות, או שיש להם תסמינים כאלה ואחרים. בעזרת הנתונים שאספנו אנחנו מנסים לראות האם כבר לפני שנתיים יכולנו לזהות סימנים מקדימים שיאפשרו לנו להגיד שמשה הולך להידרדר ואז לטפל בו מוקדם".

כלומר לסמן למערכת הבריאות את האנשים שנמצאים בסיכון לפתח מחלה בעתיד.

"הרבה לפני הבירורים שאנשים עוברים כשהם מרגישים לא טוב, יש איזו שכבה סמויה, מולקולרית, שלא רואים אותה בעיניים, אבל כנראה תאפשר לנו לזהות את ההפרעה הזו לפני שהיא מתפתחת למחלה. פה נכנס הביג דאטה והאלגוריתמים של הבינה המלאכותית, שאנחנו מפתחים כשעוקבים אחרי כל כך הרבה אנשים".

הרבה לפני מועד הסיום הרחוק שלו, אי שם לקראת שנת 2050, המחקר הזה כבר מניב פירות ראשונים ומסעירים. כך, למשל, הצליחה קבוצת החוקרים של סגל לזהות חיידקים שגורמים להשמנה, כמו גם חיידקים שעצם ההמצאות שלהם במערכת העיכול עשויה להיות קשורה דווקא לעובדה שמי שנושא אותם נשארים רזים.

"מצאנו חיידקים שלדעתנו דוחפים אותך להשמין. זה לא מפתיע, כי לפני 200 שנה הגנטיקה שלנו הייתה אותו דבר ואנשים לא היו שמנים. היום הם שמנים בגלל הסביבה, בגלל המזון שאנחנו אוכלים והעובדה שאנחנו מתניידים במכונית עם מזגן ולא רצים ממקום למקום. במובן הזה, החיידקים שלנו הם גורם סביבתי, כי אנחנו רוכשים אותם מהסביבה. הם כמעט שלא קשורים לגנטיקה".

בני המזל שנמצאים אצלם חיידקים מהסוג ההפוך, כלומר כאלה שעשויים לתרום דווקא להרזיה, מקבלים טלפון מהחוקרים בבקשה לתרום עוד חיידקים כאלה לטובת מחקר המשך. איך עושים את זה? נו, אתם יכולים לנחש. "התחלנו לפתח במעבדה פרוטוקולים שמבודדים חיידקים ספציפיים מדגימות צואה. אנחנו בונים בנק של חיידקים ספציפיים שנותנים נטייה להרזיה. ברגע שנסיים, ניקח את החיידקים האלה ניקח ונשים אותם בקפסולה".

התרופה הסינתטית הראשונה בעולם, אספירין, הופקה ב־1897. כיום קשה לדמיין את החיים המודרניים בלי תרופות. בגלל שהמחקר מתמקד באוכלוסייה בריאה, שיעור התרופות שניטלות על ידי משתתפיו אינה גבוהה. כך, למשל, השימוש בסטטינים ובנוגדי דיכאון נמוך יחסית למדווח בארה"ב. ובכל זאת, רשימת התרופות שנוטלים משתתפי המחקר מעידה על הבעיות השכיחות בקרב האוכלוסייה הנחשבת בריאה: הפרעות קשב וריכוז, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות נפשיות, כגון דיכאון.
שוב אנחנו מזכירים: המחקר עוקב אחר אנשים שהם בהגדרה בריאים. לכן שיעורי המחלות שמתגלות בו, מסרטן עד למחלות לב, נמוך יחסית לשכיחותן באוכלוסייה הכללית. ועדיין – אי־אפשר להתעלם מנתון בולט אחד: שיעורי החרדה והדיכאון שדווחו בקרב משתתפי המחקר הם הגבוהים ביותר, ומעידים על כך ששני המצבים שכיחים כנראה בהרבה באוכלוסייה הכללית. דיכאון הוא עול אישי, משפחתי וחברתי כבד מאוד. אנשים שסובלים מדיכאון מתקשים לעבוד בצורה תקינה ורציפה, פעמים רבות אינם מעוניינים בחברת משפחה וחברים, חשים חסרי ערך וחסרי תקווה.

סוג של פרוביוטיקה ממוקדת.

"את יכולה לחשוב על זה כמו פרוביוטיקה כירורגית, שהונדסה להכיל בדיוק את החיידקים הספציפיים שאנחנו רוצים לתת. בעוד שנה או שנתיים נתחיל ניסוי קליני בבני אדם, שבו ניתן את החיידקים שנמצא שיש להם את האפקט הכי גדול נגד השמנה בקפסולות, לראות אם הם באמת עוזרים".

ממצא נוסף קשור למחלות לב, גורם המוות הראשון בשכיחותו בעולם המערבי. כאן גילו סגל וצוות החוקרים שלו חומרים שנמצאים בדם, ועשויים לגרום להתקפי לב. "גילינו שאצל אנשים שעברו התקף לב יש קבוצת חומרים בדם, שמתנהגת באופן שונה מאשר אצל אנשים אחרים. אצל חולים מסוימים ראינו שהחומרים האלה מושפעים מחומרים שהחיידקים שלהם מייצרים במעיים, או מגורמים גנטיים כאלה ואחרים. פתאום הבנו למה הטיפול התרופתי לא עובד אצל כולם: כי אצל אחד, הבעיה היא גנטית, ואצל אחר היא בכלל חיידקים. זיהוי הסיבה לקלקול שהוביל למחלה, יאפשר לנו להבין איך צריך לטפל בכל אחד באופן אישי".

גם תהליכי ההזדקנות, הגורם הראשון להיווצרות מחלות, תופסים במחקר חלק נכבד. "זה לא סוד שהגורם מספר 1 למחלות הוא הגיל. ככל שאנחנו מתבגרים, השכיחות של מחלות והסיכוי לפתח מחלות עולה. זה חלק מהתהליך הטבעי של בלאי מערכות הגוף. זו הפעם הראשונה שאנחנו יכולים לאפיין את הבלאי הטבעי של כל המערכות האלה. זה הולך לכתוב מחדש את ספרי הרפואה, כי נגדיר מה תקין ומה לא תקין בתהליך הזה. 

"ברגע שנבנה את הנורמות לכל המדידות, בפעם הבאה שמישהו ילך להיבדק נוכל לומר לו אם הוא בנורמה או לא, והאם מערכות הגוף שלו תואמות לגילו. גילינו למשל שאצל אנשים שעברו התקף לב, אוסף המולקולות בדם נראה כמו אלה של אדם יותר מבוגר. אם נחזור לחזון הגדול יותר, של מה אנחנו רוצים להשיג מהמחקר הזה, גם נדע לתקן את מה שהתקלקל. כלומר להגיד למטופל, למשל: המולקולות שלך בדם נראות כמו של אדם מבוגר יותר, אבל במקרה שלך זה דבר שמושפע מתזונה ואפשר לתקן אותו בתזונה שונה. אצל מישהו אחר נגלה שהחיידקים לא מייצרים מספיק B12. אנחנו חושבים שנוכל לתקן גם את זה. ברור שלא נעצור את ההזדקנות, אבל אולי נוכל להאט אותה ואפילו להצעיר את הגיל הביולוגי של מערכות שונות בגוף".

אבל חלק מהמחלות שלנו הן פשוט קלקולים מקריים, גנטיים ואחרים, שלא קשורים לכלום ולכן לא תהיה שום אפשרות להשפיע עליהן.

"אין ספק שיש דברים שהם אקראיים מדי. אולי סרטן לא נוכל לגלות חמש שנים לפני שהוא מתפרץ, אבל שנתיים קודם כבר נוכל לדעת שהוא בדרך. יבוא יום ואנשים יפתחו עוד בדיקות שאנחנו לא מסוגלים כרגע לדמיין אותן. לכן אנחנו שומרים עשרות אלפי דגימות במקרר. בעוד עשר שנים, כשיהיו בדיקות חדשות, נוכל לחזור לדגימות ששמרנו ולבדוק האם המדידות האלה יוכלו לנבא את מה שלא הצלחנו היום, בעזרת הבדיקות הקיימות".

× × ×

שלד הגוף, העצמות, יחד עם מערכת השרירים, מהווים מנוף לתנועה. אחרי גיל 20‏־30 קיימת ירידה במסת שרירי השלד לצד עלייה במסת השומן, כך שמסת השרירים יורדת בערך ב־40 אחוז מגיל 20 עד 70 ומסת השומן מגיעה אז לשיאה. תהליכי זקנה ועודף יושבנות נמנים עם הגורמים העיקריים לתהליכי ניוון והידלדלות מסת שריר ועצם. לאחר גיל 70 קיימת ירידה גם במסת השריר וגם במסת השומן. הזדקנות קשורה גם בחלוקה מחדש של השומן והשרירים: קיימת הצטברות שומן תוך־בטני יותר מאשר באזורים התת־עוריים או בשומן הכללי בגוף, וירידה יחסית ברקמה של שרירי השלד. נוסף על כך, קיימת עלייה בשומן התוך־שרירי ובתוך הכבד, דבר שמגביר את התנגודת לאינסולין.
יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. שיעורי ההימצאות של יתר לחץ דם גבוהים בדרך כלל בגברים מאשר בנשים עד גיל 65. מעל גיל זה, השיעורים גבוהים יותר בנשים. שכיחות יתר לחץ דם עולה בהתמדה, ובגיל 85, כ־80 אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממנו בשל שינויים במבנה העורקים והופעת הסתיידויות בדופן. אורח חיים בריא (תזונה נבונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון) יכול להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם, ולתחלואה ותמותה הנלוות. הטיפול כולל שינוי אורחות החיים וטיפול תרופתי להורדת רמת השומנים.

סגל מגדיר את הבייבי שלו כמיזם של “מדע אזרחי”, סיטיזן סיינס, שבו הציבור לוקח חלק בפרויקטים מדעיים, אבל יש בו גם רווח אישי מובהק למשתתפים: כל אחד מקבל את סיכום ממצאי הבדיקות שנערכו לו, ובמקרים מסוימים נשלח לרופא המשפחה עם ממצא דחוף שמחייב טיפול. "אנחנו לא רופאים ואסור לנו לתת אבחנה, אבל היו מקרים ששלחנו אנשים למיון", הוא מספר. "כל ממצא חריג שנמצא, אנחנו כותבים מכתב לרופא משפחה: בבדיקה של הפציינט שלך נמצא לחץ דם לא תקין או רמות סוכר לא תקינות. אנא התייחסותך. יש לא מעט אנשים שבעקבות מדידות שעשו אצלנו איבחנו אצלם משהו וטיפלו בו".

זו הסיבה לכך שלא תוכלו למצוא כאן תור לבדיקות, שנערכות כמובן בחינם, לפחות בארבעת החודשים הקרובים. "בסוף נקבל את כל מי שעונה על הקריטריונים", מתחייב סגל. "אבל זה ייקח זמן".

הפרויקט הישראלי החלוצי הזה כבר עשה לו שם עולמי. בחזון של סגל, שיתופי פעולה בינלאומיים שכבר נרקמים עכשיו יניבו לו מיליון נמדדים. "אנחנו רוצים להרחיב גם את כמות הבדיקות שאנחנו עושים, ולהרחיב גיאוגרפית את אזור המחקר, כדי להגיע למגוון אתני רחב של אנשים. אפילו בישראל לצערי כרגע אנחנו עוד לא מודדים הרבה אוכלוסיות. יש לנו נציגות דלה ביותר עד לא קיימת של האוכלוסייה הערבית, החרדית והאתיופית. ככל שהשונות האנושית שתהיה לנו תגדל, ונעקוב אחרי אנשים מספיק זמן, נוכל לראות את כל המחלות שיש למין האנושי. אני משוכנע שהגורמים למחלות ולכן גם דרכי הטיפול בהן יתגלו לנו מתוך אוסף הנתונים שלנו". ×