נתניהו עשה הכל כדי להגיע למשפטו כשהוא מכהן כראש הממשלה. ובבוא היום הוא עמד שם, בתמיכתם של חברי מפלגתו (ומסכות סימבוליות לפרצופם) והפגיז את מערכת האכיפה. אוהביו ראו מנהיג נערץ נאבק כארי. מתנגדיו נבעתו נוכח אדם שהחליט לשרוף את המועדון. ויותר מהכל, התמונה הזאת מסבירה איך קם היצור שנקרא "ממשלת השינוי".
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אחרי חמש שנים בשבי חמאס ושחרורם של 1,027 אסירים ביטחוניים, פרשת חטיפת החייל גלעד שליט מגיעה לסיומה ברגע אחד בבסיס תל נוף; חיוור, רזה, מעט הלום, שליט מצדיע לנתניהו, שמצידו מחבק אותו. רגע של רגש טהור, של התפרקות מתח אדיר, של סוף טוב. חשבון הנפש הלאומי יחכה לאחר כך.
צילום: אבי אוחיון , לע"מ
"קינג ביבי", הכריזה כותרת שער מגזין 'טיים' שהוקדש לנתניהו רגע לאחר ניצחונו בבחירות, עם כותרת המשנה: "הוא כבש את ישראל, אבל האם נתניהו יעשה עכשיו שלום – או מלחמה?" שתי האפשרויות, התברר בהמשך, מדויקות.
משבר גרעין עם איראן? עסק רציני. או קומיקס. אתם תחליטו. מבחינת נתניהו, המטרה הושגה: כל העולם דיבר למחרת על נאומו מול העצרת הכללית שבו הזהיר שתוך שנה איראן משיגה פצצה גרעינית. אמיתית. לפחות כמו זאת שבאיור ההדגמה ששלף.
צילום: איי־פי
מצד אחד, אין להתכחש למעמדו של נתניהו כסמל של הברית ההיסטורית בין הליכוד והציבור המסורתי, המזרחי ברובו. מצד שני, מי שהכי נפגעו ממה שהתחולל בתוך המעון בבלפור הם "ישראל השנייה". ובתמונה הזאת, יש כמעט הכל: חודש אחרי שנחשף כי שרה נתניהו הגדירה את משפחתה כ"אירופאים" ו"עדינים" ש"לא אוכלים כל כך הרבה כמוכם, המרוקאים", ראש הממשלה ורעייתו מגיעים לאור־עקיבא, לאכול מופלטה. הכל דבש.
צילום: עידן ארז, ווינט
אחרי כמה תמונות שהנציחו את הניכור בין נתניהו וברק אובמה (כשהאחרון שוחח איתו טלפונית עם הרגליים על השולחן, למשל), הגיע גם רגע של נחת: אובמה סוף־סוף נחת בישראל כנשיא, נתניהו ליווה אותו והם אפילו הסירו את הז'קט. בחדרים הסגורים לעומת זאת, מה שהוסר היה הכפפות.
צילום: אבי אוחיון , לע"מ
אולי זו תחילתו של הסחרור שהביא לבסוף לסיום תקופתו; נתניהו מצולם כאן רגע לפני שיודיע על פיזור הממשלה בראשותו פחות משנתיים לאחר שהושבעה, ואחרי שפיטר את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, כי "במצב הנוכחי אי אפשר להנהיג את המדינה". המצב הנוכחי, התברר בדיעבד, נגע גם ובעיקר ל"חוק ישראל היום" שבו תמכו חלק מהשותפות הקואליציוניות.
צילום: אמיל סלמן, הארץ
את הערב שבו הפך מפוליטיקאי לתופעת טבע החל נתניהו במחשבות על הפסדו הצפוי. אבל שבוע של בליץ מתוחכם, גמגום של הצד השני וסרטון אחד על המצביעים הערבים – ונתניהו זכה בניצחון הגדול ביותר שלו, שהוא בעצם גם של רעייתו, נגד כולם: הסקרים, הממשל האמריקאי וכמובן התקשורת. בדיעבד, זה גם היה הניצחון האחרון.
צילום: יריב כץ
פריט עונתי, מעיל היוניקלו השחור. שימושי ופוטוגני לעונות לחימה ולסיורים מתוקשרים במוצבים צבאיים. כאן מדגים ראש הממשלה את המראה הנכון עם הפריט במהלך ביקור במוצב "עידו" שבחרמון, לא הרחק מהגבול הסורי. היו גם צ'פחות וקפה שחור עם החיילים.
צילום: אפי שריר
נתניהו באמת מאמין בהתחמשות עד צוואר, והצוללות מגרמניה הן אמצעי אסטרטגי למימוש תפיסתו. אולם אז נחשפה פרשת הצוללות, שהתגלגלה לתיק 3000, ומאז התמונה של נתניהו מציץ מבעד לצוללת הפכה לסמל: אף על פי שלא נחשד ולא נחקר בפרשה, הניתוק שלו (לטענתו) מהנעשה בסביבתו הקרובה מאוד עדיין מרים כמה גבות.
צילום: אלעד גרשגורן
קאיה, כלבה נטושה ומבוגרת עם בעיות שמיעה ואגן, אומצה לבית משפחת נתניהו רגע לפני שהורדמה בכלבייה העירונית, והפכה מיידית לכלבה של כולנו, כולל דיון ציבורי בבקשת המשפחה למימון המדינה לרכישת מזון כלבים. "כמה אושר ואור היא הביאה לחיינו", ספד לה נתניהו עם מותה בפברואר 2018, ואף דאג להקמת מצבה על קברה.
צילום: מתוך פייסבוק
המתיחות עם אירופה על רקע המאמץ לחסל את פתרון שתי המדינות הובילה את נתניהו – מדינאי שיודע לקרוא מפה גיאו־פוליטית - לחפש חברים במחוזות חדשים וחזקים. בהודו הוא מצא שפה משותפת עם ראש הממשלה נרנדרה מודי, שהיה הראשון בתפקידו לבקר בישראל ולשכשך בחוף אולגה (רק להיזהר עם החול בכניסה למעון).
צילום: קובי גדעון, לע"מ
אחד מהישגיו המובהקים של נתניהו הוא הקמת הגדר הדרומית, שבלמה את זרם המסתננים. אבל הלחץ בדרום תל־אביב לא נרגע ונתניהו הגיע לאחד מסיוריו הנדירים בעיר, שם התקבל בחום בין השאר על ידי אמה של מאי גולן, לימים ח"כית בליכוד. הנשיקה על היד מסמנת את המיתולוגיה של נתניהו בקרב הציבור שראה בו שליח, למרות הבדלי מעמד וזהות. נתניהו הבין את זה בדרך הקשה: יממה אחת של ביקורת קשה על ההסכם עם האו"ם בעניין מבקשי המקלט והוא נבהל מהלחץ ונסוג.
מתוך אינספור מפגשים עם נתניהו בשמונה בערב זה היה אחד הזכורים: אחרי יממה של שמועות וטרטורים, נתניהו הסיר את הלוט והציג את השלל מהמבצע הנועז של המוסד. טראמפ התרשם ויצא מהסכם הגרעין. האיראנים אמרו "אוקיי" והמשיכו לדהור לפצצה.
צילום: אוראל כהן
"זהו יום נהדר לשלום", נאם נתניהו בטקס פתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים, בשעה שבהפגנות ועימותים בגבול עזה במחאה על האירוע נהרגו 58 פלסטינים. ההחלטה על העברת השגרירות התקבלה בארה"ב כבר ב־1995 אבל יישומה הרגיש נדחה שוב ושוב, עד שבא טראמפ ונתן אור ירוק. היה חגיגי בדרכו, וכבר למחרת המשיכו רוב הישראלים להגיע לשגרירות בת"א כדי להוציא ויזה.
צילום: קובי גדעון לע"מ
כשחוק הלאום השנוי במחלוקת עובר בכנסת, לא מספיק ללחוץ ידיים ולהתחבק. אורן חזן צריך גם סלפי עם חברי הליכוד, כולל נתניהו. הצלם אוליבייה פיטוסי מנציח את ההנצחה, בצילום שאומר כל מה שתהיו מוכנים לשמוע על קלאסה והיעדרה, על זחיחות, על יוהרה, ועל איש אחד שאולי לא לגמרי רוצה להיות שם.
צילום: עמית שאבי
המשבר הפוליטי היה אז רק הליכה לבחירות. ולמרות המתיחות עקב מבצע 'מגן צפוני', נתניהו המריא לברזיל ומצא זמן גם לכדורגל על החוף. הייתה שם אפילו מסירת עקב. בפוליטיקה הוא הרבה לעשות כאלה, כנראה שקצת יותר מדי.
צילום: אבי אוחיון, לע"מ, מתוך טוויטר
27 שנה ויומיים אחרי לחיצת היד ההיסטורית בין יצחק רבין ליאסר ערפאת, גם נתניהו זכה לרגע שלו על מדשאת הבית הלבן. זה עלה לו בהקפאת הסיפוח והסכמה למכירת מטוסי F-35 לאיחוד האמירויות, אבל בסוף זה כן היה רגע היסטורי: ישראל השיקה יחסים חמים עם מדינות ערב. גם זה חלק ממורשת נתניהו.
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
אם יש תמונה שנתניהו מביט עליה ואולי חש חרטה (וזאת שאלה אם הוא מסוגל), היא לפניכם: ראש הממשלה והחליפי שלו, מנוכרים וסולדים, מחליטים להתגרש אחרי נישואים שמלכתחילה היו בעלי סיכויים קלושים להצליח. ומה היה קורה אם נתניהו היה מתגבר על יצרו, עומד בהסכם ומעביר תקציב? זה כמו לשאול מה היה אילו לא היו לכובע שלוש פינות.
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
רק השטיח האדום חסר, כי ראש הממשלה וכל הטקס הממלכתי כבר כאן על המסלול בנתב"ג, מקבלים את פני, ובכן, הארגזים. ובהם 3,000 מנות החיסון הראשונות לקורונה מתוצרת 'פייזר'. "הנה המלגזה מורידה את החיסונים", נתניהו מתאר בלייב וכבר מתכנן את תמונת הניצחון האמיתית: עם המזרק בזרוע.
צילום: מוטי מילרוד, הארץ
הרגע שבו התחילה היציאה הפנומנלית של ישראל ממשבר הקורונה רשום על שמו של נתניהו - בדיוק כמו הכישלונות הרבים בדרך אליו. אבל באותם מוצאי שבת, כל ישראלי סביר לא התעניין בקרדיט, אלא רק רצה לדעת שזה בטוח ועובד. נתניהו התייצב, הוכיח לכולם שזה הפתרון ואז חשב שככה ייפטר מהממשלה הפריטטית. אבל החיסון נגד היבריס טרם הומצא.
צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
כאחד האדם. על כיסא ארעי מחוץ לאולם הדיונים במשפטו, עם עורך דינו עמית חדד, החלון הפתוח, שקעי החשמל והרצפה החשופה. רגע מבוים היטב או ספונטני? כך או כך, גם זה רגע בודד מאוד.
צילום: ראובן קסטרו
ונתניהו ניהל. 'עמוד ענן' ו'צוק איתן', סבבי הלחימה שהוביל מול חמאס, המשיכו במסורת רב־שנתית שהתחילה עם 'גשם ראשון', 'גשמי קיץ', 'חורף חם' ו'עופרת יצוקה'. הסיבוב האחרון, 'שומר החומות', כבר הגיע ל־4,360 רקטות ופצצות ששוגרו לעבר ישראל ולמעלה מ־6,500 מטרות שצה"ל תקף
צילום: איי־אף־פי
הרגע הזה. ההליכה הממושכת, בפנים נפולות, כל הדרך לעבר המושבים האחוריים בכנסת. ההתמקמות בכיסאו החדש כיו"ר האופוזיציה. כמו חייל ששובץ ליחידה שמעולם לא ביקש להיות בה. כמו מי שהבין שאין עוד שום סיבה לזייף אפילו חיוך אחד נוסף. מציאות חדשה. שאין לו כוונה להתרגל אליה.
צילום: רויטרס