141 הצעות לסדר חדש

מקרא‬

פ‭ ‬‮–‬‭ ‬הצעת‭ ‬חוק‭ ‬פרטית | מ‭ ‬‮–‬‭ ‬הצעת‭ ‬חוק‭ ‬ממשלתית | כ‭ -‬‭ ‬הצעת‭ ‬חוק‭ ‬פרטית‭ ‬שאושרה‭ ‬לקריאה‭ ‬ראשונה‭ ‬והפכה‭ ‬להצעה‭ ‬של‭ ‬הכנסת‭ ‬

‍

הרשות המבצעת

אחרי התחלופה התזזיתית של הממשלות ופיזור כנסות בטרם עת, דרושים חוקים לחיזוק יציבות הממשלה. אך אסור בתכלית שזה ייעשה בהקשר של צרכיו האישיים של נתניהו. אלה מקבלים ביטוי בחוק הצרפתי, בנבצרות ובפוליטיזציה של השירות הציבורי הבכיר.

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – הטלת התפקיד להרכיב ממשלה והגבלת מנגנון התפזרות הכנסת)

סימול: פ/1408/25

יוזמים: אליהו רביבו (הליכוד), דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הטלת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה, פיזור הכנסת בשנה הראשונה ברוב של 70, אי־העברת תקציב לא תביא לפיזור הכנסת.

‍

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה)

סימול: כ/952

יוזמים: אופיר כץ (הליכוד) ואחרים

סטטוס: עבר קריאה שנייה ושלישית

המשמעות: נבצרות תהיה אך ורק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית של רה"מ למלא את תפקידו – בג"ץ לא יוכל לדון בנבצרות נתניהו.

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – בחירה ישירה לראש הממשלה וחלוקת מנדטים לסיעות הקואליציה)

סימול: פ/89/25

יוזם: אליהו רביבו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מעין בחירה ישירה לראשות הממשלה, אם נכשלה מלאכת הרכבת הממשלה אחרי הבחירות.

‍

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – איסור חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בתקופת כהונתו)

סימול: פ/2801/25

יוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: ההסדר הצרפתי. במקביל, ההתיישנות נעצרת עד לסיום הכהונה.

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של שר וסגן שר בשל חשד לפלילים)

סימול: פ/905/25

יוזם: שמחה רוטמן (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הליך העברה מכהונה של שר או סגן שר בשל חשד פלילי יתבצע על ידי הכנסת (ולא על ידי החלטת בג"ץ כפי שנעשה כיום).

הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי)

סימול: כ/953

יוזמים: אופיר כץ (הליכוד) ואחרים

סטטוס: בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה

המשמעות: בג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי סגני מנהלים כלליים), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2399/25

יוזם: משה סעדה (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: סמנכ"לי משרדים שהיו עד כה מינויים מקצועיים ייהפכו למשרות אמון פוליטיות.

הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2303/25

יוזם: עמית הלוי (הליכוד)

סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה

המשמעות: חוק המאפשר לעובדי ציבור (לרבות נתניהו) לקבל תרומות למימון צרכים דחופים. חוק שיאפשר השחתת המערכת למרות חובת הדיווח ואיסור ניגוד העניינים שקבועים בו.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הכרה בלימודים תורניים גבוהים לעניין תנאי סף), התשפ"ג־2022

סימול: פ/153/25

יוזם: אוריאל בוסו (ש"ס)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: להכיר לצורך מכרזים בשירות המדינה בתעודות ההסמכה של הרבנות הראשית כמקבילות לתארים אקדמיים.

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"ג־2022

סימול: פ/411/25

יוזם: אלי דלל (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: כיום זיקה עסקית או פוליטית לשר עשויה לפסול מינוי בכירים. ההצעה באה לבטל אפשרות זאת.

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ביטול מעורבות רשות החברות הממשלתיות במינוי דירקטורים), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2786/25

יוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פוליטיזציה. החלפת נציג הרשות באיש ציבור (מתוך מאגר קיים היום) בוועדת מינוי דירקטורים תחליש את הרגולטור ותחזק את השרים. ההצעה גם קובעת שהרשות לא תתערב בהליך המינוי למעט במקרים חריגים מאוד.

‍

מערך היועמ"שים

הצעות שמבקשות להחליש את הכוח הרב שנצבר במערך זה ולמגר את ניגודי העניינים הפוטנציאליים. לטובת המטרה השנייה, הראויה, מוצעים למשל פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי והחלת צינון על בכירי המערך בסיום תפקידיהם. לטובת המטרה הראשונה מוצע בעיקר פתרון לא ראוי – להפוך את היועמ"שים למשרות אמון של הפוליטיקאים – מה שיביא לאובדן הבלם העיקרי נגד שחיתות שלטונית.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2212/25, פ/1543/25

יוזמים: אליהו רביבו (הליכוד) ואחרים

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שינוי בשיטת בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה שייהפכו למשרות אמון של השר המופקד.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון לפני מינוי), התשפ"ג־2022

סימול: פ/658/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: תוחל תקופת צינון של חמש שנים לפני מינוי בבית המשפט העליון על יועמ"ש, משנה ליועמ"ש, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט, יועץ משפטי לכנסת.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג־2022

סימול: פ/494/25, פ/491/25, פ/485/25

יוזמים: חנוך מילביצקי (הליכוד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מיקי זוהר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מינוי יועצים משפטיים של משרדים כמשרות אמון של השר האחראי.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט מדינה), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2803/25

יוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הממשלה תמנה יועמ"ש ופרקליט מדינה ללא צורך במכרז.

הצעת חוק התובע הכללי 2023

סימול: פ/2785/25, פ/877/25

יוזמים: יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הפרדה בין תפקידי היועמ"ש לתובע הכללי. את התובע הכללי ימנה שר המשפטים באשרור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ג־2022

סימול: פ/365/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מינוי תובע מיוחד על ידי הממשלה או הוועדה לביקורת המדינה לחקירת מערכות אכיפת החוק.

גופי הביטחון

שתי מגמות ניכרות פה. האחת, הרחבת אמצעי החקירה שבידי גופי הביטחון, שעלולים לסכן את חירות האזרחים ואת פרטיותם. השנייה, הרחקת מערכת המשפט מליווי ארגוני הביטחון של ישראל. למי שמאמין שה"לוחמים פוחדים מהפצ"ר יותר מאשר מסינוואר", אפשר שזה נשמע צעד חיובי לגיבוי לוחמינו – בפועל מדובר בהפקרתם למנגנוני המשפט הבינלאומי העוינים.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג־2022

סימול: פ/586/25

יוזם: ח"כ משה סעדה (הליכוד)

סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה

המשמעות: ניתוק המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, והכפפתה לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה.

חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג־2022

סימול: פ/80/25

יוזם: איתמר בן גביר (עוצמה יהודית)

סטטוס: עבר בקריאה שלישית

המשמעות: מתן סמכות לשר לקבוע מדיניות משטרתית בכלל ומדיניות חקירתית בפרט.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי חשב המשטרה), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2886/25

היוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בעצמאות המשטרה והכפפתה לשר לביטחון לאומי. חשב המשטרה כיום הוא שוטר שכפוף למפכ"ל המשטרה. מוצע שחשב המשרד לביטחון לאומי יהיה גם החשב של המשטרה.

הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג־2023

סימול: פ/1784/25, פ/1265/25

היוזמים: ניסים ואטורי (הליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: חסינות לכוחות הביטחון בעת פעילות מבצעית. אלא שביטול הביקורת השיפוטית בישראל תפתח את הפתח למערכות המשפט הבינ"ל לחקור לוחמים ולהעמידם לדין.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג־2023

סימול: מ/1600

יוזמים: הוועדה לביטחון לאומי

סטטוס: הכנה לקריאה שנייה ושלישית

המשמעות: המשטרה תוכל ביתר קלות לעקוב אחרי אזרחים ואחרים באמצעות מערכות צילום מתקדמות.

הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – סיוע בטיפול בפשיעה פלילית חמורה), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2388/25

יוזם: אליהו רביבו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: השב"כ מקבל סמכויות לעקוב ולפעול כנגד "הפשיעה הפלילית החמורה, בייחוד בחברה הערבית" כדברי המציע.

הצעת חוק אישור לפתיחת חקירת שוטרים המעורבים באירוע לאומני, התשפ"ג־2022

סימול: פ/313/25

יוזם: אופיר כץ (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: איסור על מח"ש לחקור שוטרים שהיו מעורבים בסיכול אירוע לאומני. ביטול הביקורת השיפוטית על אירועים אלה.

הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג־2022

סימול: פ/718/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: חסינות לכוחות ביטחון לרבות צה"ל, משטרה, משמר הכנסת, משמר אזרחי ועוד.

הצעת חוק יסוד: לימוד תורה

סימול: פ/1540/25

יוזמים: משה גפני (יהדות התורה), יעקב אשר (יהדות התורה), יצחק פינדרוס (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: לימוד תורה יושווה ל"שירות משמעותי של מדינת ישראל והעם היהודי" – ביטול יתרונותיהם היחסיים של אנשי כוחות הביטחון.

הצעת חוק חג הפסח בבסיסי צה"ל, התשפ"ג־2022

סימול: פ/219/25, פ/217/25

יוזמים: יוסף טייב (ש"ס) ואוריאל בוסו (ש"ס)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: עיגון בחוק של שמירת החמץ בבסיסי צה"ל.

‍

השלטון המקומי

קבוצת הצעות שעניינן השלטון – והשליטה – ברשויות המקומיות.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2671/25

יוזם: ניסים ואטורי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: תבוטל הזכות של מועמדים בבחירות מקומיות ואזוריות לקבל תרומה מיישובים שיתופיים של עד 55 אלף שקל (פגיעה בעיקר בתרומות של קיבוצים ויישובים שיתופיים למועמדי שמאל־מרכז).

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (תקופת כהונה של יועץ משפטי), התשפ"ג־2022

סימול: פ/1019/25

יוזמים: יעקב אשר (יהדות התורה), משה גפני (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הגבלת כהונת היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות.

הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לוועד מקומי במועצה אזורית)

סימול: פ/2787/25

יוזם: ניסים ואטורי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: קביעת אחוז חסימה בבחירות לוועדים המקומיים של כל יישוב במועצה אזורית. קבוצות קטנות יאבדו יכולת השפעה.

מרחבים ציבוריים

בקבוצה זו מרוכזות הצעות שמקדמות הדתה. אף שחלקן בא לעולם כתגובה לפסיקות בג"ץ, מוטב לאפשר ל"תבונת המפקד בשטח" (ראש העירייה, למשל) להגיע להסכמות מקומיות שמאפשרות חיים בצוותא של בעלי אמונות מנוגדות ולעיתים עוינות.

הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג־2022

סימול: כ/948

יוזמים: יוסף טייב (ש"ס) וינון אזולאי (ש"ס)

סטטוס: הכנה לקריאה שנייה ושלישית

המשמעות: מתן סמכות לכל בית חולים לאסור הכנסת חמץ.

הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1498/25

יוזמים: משה גפני (יהדות התורה), יעקב אשר (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מוצע לקבוע כי שטחו של החוף הנפרד ייקבע לפי מספר המתרחצים הממוצע.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – ביטול רפורמת הכשרות), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1405/25, פ/201/25

יוזמים: ינון אזולאי (ש"ס) ואוריאל בוסו (ש"ס)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: ביטול רפורמת הכשרות.

הרשות השופטת

אין פה הצעות להתמודדות עם הבעיות היסודיות של המערכת: העומס, היעדר הייצוג למתדיינים מוחלשים, אפליית ערבים ויוצאי אתיופיה, הטיית השופטים לטובת נציגי המדינה, ניגודי העניינים של השופטים ועוד. כל התותחים מוצבים רק בחזית אחת: בג"ץ. כואב להיזכר שהיו לא מעטים (ובראשם פרופ' רות גביזון ונשיא העליון משה לנדוי) שהתריעו בזמן אמת שמעשי בג"ץ יביאו לתגובת נגד חזקה אך אזהרותיהם לא נשמעו.

הצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – פסקת התגברות, פגיעה בזכויות)

סימול: פ/459/25, פ/591/25, פ/590/25

יוזמים: אוריאל בוסו (ש"ס), גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) ומאי גולן (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: כל חוק שנתקבל ברוב רגיל ונקבע בו מפורשות שהוא תקף למרות "כבוד אדם וחירותו" לא ניתן לפסול בבג"ץ.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התשפ"ג־2022

סימול: פ/290/25

יוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הגדלת מספר השופטים בעליון מ־15 ל־18. הוספת מינויים נוספים בקדנציה הקרובה תאפשר את שינוי הרוב הליברלי המוצק כיום בעליון.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – זכות עמידה בבג"ץ)

סימול: פ/1522/25

יוזם: דוד אמסלם (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: לחברי הכנסת תהיה זכות עמידה בכל עניין ציבורי, גם כזה שלא נוגע להם ישירות.

הצעת חוק יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)

סימול: פ/87/25

יוזם: שמחה רוטמן (הציונות הדתית)

סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה

המשמעות: בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהרכב מלא ובפה אחד. בג"ץ לא יוכל לפסול התגברות של הכנסת על פסילתו.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)

סימול: כ/949

יוזם: ועדת החוקה, חוק ומשפט

סטטוס: הכנה לקריאה שנייה ושלישית

המשמעות: ביטול חוקים על ידי בג"ץ רק בהרכב מלא וברוב של 80 אחוז.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג־2023

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)

סימול: כ/947

יוזם: ועדת החוקה, חוק ומשפט

סטטוס: הכנה לקריאה שנייה ושלישית

המשמעות: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלקואליציה יש רוב. ביטול וטו השופטים על מינוי לעליון. אי־שפיטות לחוקי יסוד.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרכב מלא בדיון בתיקי בג"ץ), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2136/25

יוזם: אריאל קלנר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: בג"ץ יישב תמיד בהרכב מלא.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

סימול: פ/1988/25

יוזם: עמית הלוי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: נשיא העליון ימונה על ידי הממשלה באשרור של הכנסת ובאמצעות שימוע. אין הכרח שנשיא העליון יכהן קודם כשופט בעליון.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1938/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומינוי נשיא וסגן נשיא שלא מהשופטים המכהנים.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט)

סימול: פ/1937/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פסילת חוקים בהרכב מלא בידי 80 אחוז מההרכב, עליונות חוקי יסוד, פסקת התגברות ב־61 קולות (עד הכנסת הבאה), ביטול עילת הסבירות.

הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1738/25, פ/370/25

יוזמים: לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה

המשמעות: ביטול שיקול הדעת של השופטים. עונש מוות אוטומטי למי שהורשע ברצח על רקע טרור.

הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג־2022

סימול: פ/372/25, פ/1702/25

יוזמים: חנוך מילביצקי (הליכוד), טלי גוטליב (הליכוד), משה סעדה (הליכוד), אליהו רביבו (הליכוד) ואחרים

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הקטנת שיקול הדעת של השופטים. קביעת עונש מינימום על ידויי אבנים.

הצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג)

סימול: פ/1561/25

יוזם: ישראל אייכלר (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הרחבת האפשרויות לחרוג מחוק היסוד והקטנת הביקורת השיפוטית בהתאם.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים)

סימול: פ/1010/25

יוזמת: לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: בוועדה לבחירת שופטים, במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין ימונו שני "עורכי דין אשר תבחר הממשלה לפי המלצת שר המשפטים". מתן כוח נוסף לממשלה.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – רוב רגיל למינוי שופט בית המשפט העליון), התשפ"ג־2022

סימול: פ/977/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: ביטול הצורך ברוב מיוחס בוועדה לבחירת שופטים.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת)

סימול: פ/952/25

יוזמת: טלי גוטליב (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מינוי נשיא בית המשפט העליון על ידי הכנסת, ביטול שיטת הסניוריטי והגבלה על מינוי לעליון של מי שבתוך שלוש שנים יוצא לפנסיה.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שימוע ובחירות חשאיות לשופטי בית המשפט העליון), התשפ"ג־2022

סימול: פ/892/25

יוזם: מיקי זוהר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית - והוסרה כי מונה לשר

המשמעות: הליך שימוע בפני הוועדה לבחירת שופטים של שופטי בית המשפט העליון. הוועדה תבחר את השופטים בבחירות חשאיות.

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ"ג־2022

סימול: פ/903/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: כיום הנציב הוא שופט בדימוס והמינוי נעשה במעורבות נשיא בית המשפט העליון. מוצע שימונה מי שהיה כשיר להתמנות לשופט אך לא מונה על ידי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – הרכב הוועדה לבחירת שופטים)

סימול: פ/891/25

יוזם: מיקי זוהר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית - הוסרה כי מונה לשר

המשמעות: שינוי בהרכב הוועדה, במקום שופטי עליון – נשיא מחוזי ונשיא שלום.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת מותבים בבית המשפט העליון), התשפ"ג־2022

סימול: פ/409/25

יוזמים: יעקב אשר (יהדות התורה), משה גפני (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הפקעת סמכות נשיא בית המשפט לקבוע את הרכב השופטים שיישבו בדין ("המותב") והפיכתה לאקראית.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ג־2022

סימול: פ/401/25

יוזם: שמחה רוטמן (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: השופטים בדיון ייקבעו באופן ממוחשב ללא התערבות גורם אנושי. כמו כן מוצע כי במקרה שהוגשה בקשה לדיון נוסף, אם רוב שופטי העליון יסכימו לכך, יקיים בית המשפט דיון נוסף בהרכב של כל השופטים (כיום זה בסמכות הנשיא בלבד).

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

סימול: פ/387/25, פ/386/25, פ/384/25

יוזמים: חנוך מילביצקי (הליכוד), עמית הלוי (הליכוד) ומיקי זוהר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שופט בית המשפט העליון יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירת הממשלה ובאישור הכנסת; נשיא וסגן נשיא לא חייבים להיות שופטי עליון כקבוע היום.

הצעת חוק יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)

סימול: פ/382/25

יוזם: מיקי זוהר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית – הוסרה כי מונה לשר

המשמעות: בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק בהרכב מלא ובפה אחד אלא אם הכנסת קבעה הוראה מפורשת שהחוק "תקף על אף האמור בחוקי היסוד".

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פומביות בחירת שופטי בית המשפט העליון), התשפ"ג־2022

סימול: פ/800/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: עריכת שימוע פומבי למועמדים לעליון בוועדה לבחירת שופטים.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – פסקת התגברות)

סימול: פ/716/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: בג"ץ ידון רק בהרכב מלא אבל טרם הדיון יקבע הרכב של שלושה שופטים אם בכלל יש עילה לדיון; פסילת חוקים רק על בסיס עילות טכניות. התגברות כנסת ברוב 61 לתוקף של חמש שנים; הגבלת זכות העמידה.

‍

הרבנות ובתי הדין הרבניים

לצד החלשת בתי המשפט האזרחיים ובראשם העליון, ניכרת הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. למעשה מדובר בהפרטה מסוכנת של מערכת המשפט הממלכתית למערכת דין מגזרית הפוסקת לפי הדין העברי.

הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1579/25

יוזם: ישראל אייכלר (יהדות התורה)

סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה

המשמעות: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בתחומים אזרחיים באמצעות מנגנוני חוק הבוררות.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה)

סימול: פ/435/25

יוזם: שמחה רוטמן (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פיקוח על מימוש הזכות לגישה לרשמי בתי משפט ודין אזרחי בידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (סמכות שיפוט בהסכמה), התשפ"ג־2022

סימול: פ/416/25, פ/415/25

יוזמים: שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוסף טייב (ש"ס)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הרחבת סמכות בתי דין רבניים לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת שני הצדדים.

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1567/25

יוזם: ישראל אייכלר (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הרחבה נוספת של סמכויות בתי הדין הרבניים לתחומים אזרחיים.

הצעת חוק שמירה על המקומות הקדושים (תיקון ייעוץ הרבנות הראשית)

סימול: פ/2788/25

יוזם: אבי מעוז (נעם)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מהו חילול מקומות קדושים ייקבע רק על ידי הרבנות הראשית (בתי המשפט לא יוכלו להתערב בכך).

‍

הצעת חוק חסינות רבנים, התשפ"ג־2023

סימול: פ/1555/25

יוזם: ישראל אייכלר (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: רב לא יישא באחריות פלילית על פרסום חיבור הלכתי והבעת דעה בעניינים הנוגעים לתורת ישראל.

הרשות המחוקקת

לכאורה הרפורמה מבקשת לחזק את הרשות המחוקקת, אולם מרבית ההצעות יביאו דווקא להחלשתה. הן במגבלות על חירות חברי הכנסת לפעול כהבנתם והן בצמצום הזכות להצביע (למשל באמצעות ביטול יום השבתון, צמצום השימוש בקלפי למוגבלי ניידות ועוד). יחד עם החוק הנורווגי שהופך את הח"כים לתלויים בממשלה, הכנסת כמייצגת את הריבון, העם, תיחלש עוד יותר.

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מענק למפלגות המקיימות בחירות מקדימות), התשפ"ג־2022

סימול: פ/307/25

יוזם: שלום דנינו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: תוספת מימון למפלגות המקיימות פריימריז.

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חיפוש בחומר מחשב וסמכות יושב ראש הכנסת), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2014/25

יוזם: אריאל קלנר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הרחבת דיני החסינות שמגינים על הח"כים מפני חיפוש גם בטלפונים החכמים ובמחשבים האישיים שלהם ושל עובדי לשכתם.

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית), התשפ"ג־2022

סימול: פ/765/25

יוזם: אליהו רביבו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ימונה לפי המלצת יו"ר הכנסת בידי מליאת ועדת הבחירות המרכזית ובכל מקרה לא יהיה שופט עליון (מכהן או בדימוס).

הצעת חוק לקביעת שעות ההצבעה בקלפיות ולקביעת היקף יום השבתון בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג־2022

סימול: פ/328/25

יוזם: משה גפני (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: ביטול יום השבתון בבחירות – מה שעלול להשפיע על הצבעת אוכלוסיות עובדות.

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים בפני מליאת הכנסת ועיצומים נגד מי שלא הצהיר)

סימול: פ/166/25

יוזם: שמחה רוטמן (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: חתימת ח"כ על הצהרת אמונים בעת השבעתו ועיצומים נגד מי שלא יעשה כן.

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ג־2022

סימול: פ/116/25

יוזם: משה גפני (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: כיום אנשים שלא מתגוררים במהלך השבוע בכתובת הקבע שלהם (כמו סטודנטים) מצביעים ב"קלפי למוגבלי/ות ניידות". לפי ההצעה זה לא יתאפשר עוד.

‍

חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52)

סימול: כ/944

יוזם: ועדת החוקה, חוק ומשפט

סטטוס: עבר בקריאה שלישית

המשמעות: הרחבת החוק הנורווגי שיגביר את התלות של הח"כים בממשלה (אם לא ימלאו אחרי דרישותיה, יפוטרו).

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר)

סימול: פ/2527/25

יוזם: ניסים ואטורי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: אדם שהורשע במעשה טרור לא יוכל להתמודד לכנסת (כיום ניתן להתמודד 14 שנים מיום ההרשעה).

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – שלילת מימון ממפלגה שקוראת להטלת חרם על מדינת ישראל), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1566/25

יוזמים: אליהו רביבו (הליכוד), בועז ביסמוט (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלילת מימון ממפלגה שקוראת לחרם על ישראל.

הצעת חוק יסוד: הפסקת חברות של חבר כנסת והעברת שר וראש ממשלה מכהונתם מחמת הפרת הבטחת בחירות (תיקוני חקיקה)

סימול: פ/1429/25

יוזם: מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי - מהאופוזיציה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בזכות להשתתף במעשה הפוליטי. הכנסת רשאית להפסיק חברות של חברי כנסת, שר וראש ממשלה אם הפרו הבטחת בחירות (אז מי בכלל יישאר לכבות את האורות בכנסת אם חוק זה ייכנס לתוקף?)

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ג־2022

סימול: פ/1054/25

יוזמים: שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אוהד טל (הציונות הדתית), משה סולומון (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: כיום היועמ"ש מגיש בקשה לוועדת הכנסת לנטילת חסינות מחבר הכנסת טרם העמדתו לדין פלילי והחלטת הוועדה מובאת לאישור המליאה. מוצע שאת הבקשה תגיש ועדת הכנסת עצמה לכנסת. ליועמ"ש לא יהיה עוד חלק בשלב זה.

השידור הציבורי

המטרה ברורה: ביטול לחלוטין של גופי השידור הציבורי והממלכתי והפיכתם לתלויים בחסדי בעלי ההון והשלטון.

הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ג־2022

סימול: פ/179/25, פ/175/25

יוזמים: טלי גוטליב (הליכוד) ואריאל קלנר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הפרטת גלי צה"ל.

הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, התשפ"ג־2022

סימול: פ/176/25

יוזמת: טלי גוטליב (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הפרטת תאגיד השידור הציבורי.

החברה האזרחית

אם ימומשו ההצעות, המגזר השלישי (לא ציבורי ולא פרטי) – משומרי החומות החשובים ביותר של הדמוקרטיה – יעוקר למדי. זה מתבטא באובדן האפשרות לפנות לבג"ץ כעותרים ציבוריים, במניעת שימוש באמצעי תיעוד למאבק בעוולות, בהטלת מגבלות על גיוס כספים ובפגיעה בחופש הביטוי של הארגונים שלא פעם משמיעים את קולם של המושתקים בחברה.

‍

הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – דין שביתה בתקופת בחירות), התשפ"ג־2022

סימול: פ/314/25

יוזמת: גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית – הוסרה כי מונתה לשרה

המשמעות: איסור שביתה ב־30 הימים שלפני בחירות.

הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה)

סימול: פ/547/25, פ/546/25, פ/545/25

יוזמים: גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), מיקי זוהר (הליכוד), משה סעדה (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הגבלת האפשרות לעתור לבג"ץ על ידי מי שלא נפגע באופן ישיר על ידי פעולת הרשות וכו'. פגיעה בארגונים חברתיים שפונים לבג"ץ כעותרים ציבוריים.

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי־מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2455/25

יוזם: זאב אלקין (המחנה הממלכתי - מהאופוזיציה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מניעת כניסה לארץ ממי שיבקר את ישראל ואת פעולותיה. יקשה על פעילות הארגונים הנאבקים בכיבוש.

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור תיעוד של חיילי צה"ל), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2400/25

יוזם: אלי דלל (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מניעת תיעוד חיילי צה"ל על ידי ארגוני זכויות אדם. התיעוד הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר של ארגוני הסנגור הנאבקים בכיבוש.

הצעת חוק חסינות חיילי צה"ל באירועים מבצעיים, התשפ"ג־2023

סימול: פ/2351/25

יוזם: אלי דלל (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: חיילי צה"ל יהיו חסינים מפני העמדה לדין פלילי בגין מעשיהם. הארגונים שמתלוננים נגד אלימות חיילים לא יוכלו לעשות זאת ומערכת המשפט לא תוכל לבקר אותם.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2329/25

יוזם: אריאל קלנר (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: צמצום פעילות ארגוני המגזר השלישי שממומנים על ידי ישויות מדינתיות זרות.

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטינים להוצאה בשאלה), התשפ"ג־2023

סימול: פ/1560/25

יוזם: ישראל אייכלר (יהדות התורה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בארגונים שמסייעים ליוצאים בשאלה.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ג־2022

סימול: פ/281/25

יוזם: ינון אזולאי (ש"ס)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: איסור הפגנה ליד בתים של עובדי מדינה.

הצעת חוק העונשין (תיקון – חסימת כבישים)

סימול: פ/2768/25

יוזם: דן אילוז (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלוש שנות מאסר לחוסמי כבישים.

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של רשות עוינת)

סימול: פ/2782/25

יוזם: קטי שטרית (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלושה אנשים לפחות שנתקהלו ומניפים בפומבי דגל של מדינת אויב או של ישות לא אוהדת לישראל או שאינם מאפשרים הנפת דגל מדינת ישראל בתחומם – דינם שנת מאסר.

הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – מניעת זכאות לפרס), התשפ"ג־2022

סימול: פ/915/25

יוזם: אופיר כץ (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: התומכים בחרם על ישראל לא יהיו זכאים לפרסים מדינתיים.

הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה), התשפ"ג־2022

סימול: פ/919/25

יוזם: אופיר כץ (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלילת גמלאות הביטוח הלאומי ממי שהורשע בעבירה של פגיעה בכבוד הדגל וסמלי המדינה.

הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלסטינית, התשפ"ג־2022

סימול: פ/870/25

יוזמים: אוהד טל (הציונות הדתית), משה סולומון (הציונות הדתית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלוש שנות מאסר וקנס של לפחות 5,000 שקל למניף דגל הרשות. בהפגנה שבה נוכחים לפחות שלושה משתתפים ומונף דגל הרשות – שנת מאסר לכל משתתף.

האקדמיה

מרבית ההצעות כאן פוגעות בחופש האקדמי שבלעדיו לא תתפקד כגורם כוח ביקורתי. אמת, המחשבה האחידה באקדמיה הישראלית קיבלה ביטוי מבהיל בחודשים האחרונים בסתימת פיות לכל מי שחושב אחרת על הרפורמה, אך הריפוי לא יכול להיות בסתימת פיות נגדית אלא להפך – בהרחבת החירות לומר ולחקור גם את מה שאסור.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2442/25

יוזם: זאב אלקין (המחנה הממלכתי - מהאופוזיציה)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בחופש האקדמי. איסור על מוסדות להשכלה גבוהה לקיים פעילות ששוללת את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, תומכת במאבק מזוין נגד ישראל או פוגעת בכבוד הדגל ובסמלי המדינה.

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2368/25

יוזמת: לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בחופש האקדמי ובחופש הביטוי של הסטודנטים. הרחקה ושלילת זכאות לתואר מסטודנט שהביע תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, בארגון טרור או הניף דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות הפלסטינית.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הגבלת שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין ארגון הפועל נגד מדינת ישראל), התשפ"ג־2023

סימול: פ/2263/25

יוזם: אליהו רביבו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: פגיעה בחופש האקדמי. הפחתת תקציב למוסדות אקדמיים שמשתפים פעולה עם גופים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, קוראים להעמיד לדין חיילים, תומכים במאבק ובחרם נגד ישראל, מסיתים לגזענות או לאלימות.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הנפת דגל של ישות עוינת במוסד מוכר), התשפ"ג־2022

סימול: פ/964/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: מוסד מוכר לא יאפשר בתחומו הנפת דגל של מדינת אויב, הרשות הפלסטינית או ישות טרור. סטודנט שיעשה כן יושעה לשישה חודשים ואם יעשה זאת שנית יורחק לצמיתות ולא יוכל לקבל תואר מכל מוסד מוכר אחר. חבר סגל שיעשה כן יושעה לשישה חודשים, עבר שוב - יורחק לצמיתות. מוסד שלא יעמוד בכללים - ייקנס בעשרה אחוזים מתקציבו.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הפחתת תקצוב בשל אי־הנפת דגל המדינה), התשפ"ג־2022

סימול: פ/273/25

יוזם: אליהו רביבו (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: שלילת תקציב ממוסד להשכלה גבוהה שלא יניף דגל ישראל.

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), תשפ"ג־2023

סימול: פ/2265/25

יוזם: צביקה פוגל (עוצמה יהודית)
סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: הקמת ועדה שבסמכותה לפטר אנשי צוות חינוך שמעורבים בתמיכה בטרור או משויכים לארגון טרור, ונקבע איסור הפצת תעמולת טרור בבית הספר.

הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה של עובד או נושא משרה), התשפ"ג־2022

סימול: /593/25

יוזם: חנוך מילביצקי (הליכוד)

סטטוס: הונחה לקריאה טרומית

המשמעות: ועדת הכספים רשאית להורות לשר הממונה להפחית כספים שאמורים להיות מועברים לגופים שנאמרו בהם דברי תמיכה בפעולות נגד עקרונות המדינה על ידי עובד או נושא משרה (למשל מוסד אקדמי שעובדיו יצאו נגד המדינה בתקופת שומר החומות).◼︎

‍

‍

פרופ׳ יובל אלבשן

עד לרגע זה הונחו על שולחן הכנסת ה־25 2,910 הצעות חוק פרטיות, 27 הצעות חוק ממשלתיות ועוד חמש הצעות מטעם ועדות הכנסת. 141 מתוכן קשורות לסדרי שלטון ומשטר. לכאורה 141 מתוך 2,942 זה מספר זניח. פחות מחמישה אחוזים שהסטטיסטיקאים היו מבטלים כשגיאת תקן. אבל אם אוספים למאגד אחד את כל ההצעות הללו, מקבלים תמונת מאקרו בהירה ומבהילה. אין ספק שאם מרבית השטרות הללו ייפרעו, תהיה פה באמת מהפכה.

גם אם רובן לא ימומשו – וזה דינן של מרבית הצעות החוק הפרטיות – העובדה שחברי הקואליציה, שרתומים להעברת הרפורמה המשפטית, העלו אותן בפרק זמן כה קצר מאז השבעת הכנסת, מלמדת הרבה. בעיקר על הזעם שנאצר תקופה כה ארוכה אצל מי שהרגישו שאינם בשלטון גם כשהם זוכים ברוב קולות המצביעים. זעם שגדל בשל העובדה שמעולם לא ניתן היה לממש את התוכניות הללו בשל הרכבים קואליציוניים שבלמו זאת. כעת הוא מתפרץ כמו ילד רעב שנתקל בבופה עמוס פחמימות ריקות.

זו טעות מסוכנת של פזיזות וקוצר ראייה. המהפכה החוקתית – שהעבירה כוחות רבים למשפטני הציבור ולשופטים – נבנתה לאורך תקופה כה ארוכה עד שהיא ארוגה היטב בתוך סדרי השלטון שלנו. לא ניתן לנתק הכל באבחה אחת משום שמדובר במערכת פועלת. צריך לתקן כפי שמתקנים כביש שעליו נוסעים מאות אלפים מדי יום. לקחת מקטע קצר. לבנות לו מעקף. לראות שהמעקף עובד, להעביר את התנועה אליו ורק אז להתקדם לזה שאחריו.

✲✲✲

ריבוא מילים ופרשנויות נכתבו על תוכניות הקואליציה ל"רפורמה משפטית" או "הפיכה משטרית". מרביתן התייחסו לשינויים במערכת המשפט ולהשלכותיהם הכלכליות והחברתיות. נבירה יסודית במצבור החוקים שאנחנו מביאים בפניכם מלמדת על אפשרות למטרה נוספת: להביא לחיסול מדינת הרווחה כמגינת הדמוקרטיה הליברלית. מטרה שראש הממשלה נתניהו הצהיר בעבר יותר מפעם אחת על תמיכתו בה.

חשוב להבין שלמדינת הרווחה המודרנית יש משמעות נוספת מעבר ליעדיה החברתיים המידיים, שהם פריסת רשתות ביטחון סוציאלי תחת רגלי האזרחים כדי שבעת מצוקה לא יתרסקו. מדינת הרווחה כוננה שורה של מנגנונים לבלימת המונופול של ההון. העיקריים שבהם: העבודה המאורגנת (שתאזן את שוק העבודה); השירות הציבורי (שיראה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי ויכפה אותו כשנדרש); האקדמיה הציבורית; הרשות השופטת העצמאית והשידור הציבורי. מבט על כל הצעות החוק יחד מלמד על ריסוק של מרבית המנגנונים הללו, לצד החלשת מנגנונים נוספים (כמו החברה האזרחית).

על רקע זה מוזר שבישראל דווקא ההון הגדול הוא שלוחם עכשיו נגד הרפורמה ואף משתמש בעוצמתו הרבה לשמר את השיטה. מדוע הוא נלחם ברפורמה אם היא למעשה לטובתו? נדמה שהתשובה טמונה בכך שכבר מזמן איננו עוסקים במלחמה על סדרי שלטון ומשטר או על המשך שלטון נתניהו. למרבה הצער אנחנו בשלבים ראשוניים של מלחמת דת שבטית. במובן זה בעלי ההון ניצבים בשטחי ההתכנסות יחד עם שאר חברי השבט שלהם שגודש את רחוב קפלן. שבט שלפני שנים רבות היה מאוגד במפא"י הסוציאליסטית ובמפלגת הציונים הכלליים הבורגנית.

✲✲✲

עם רבות מההצעות שמובאות כאן אני מסכים. חלקן דרושות כבר מזמן, אבל מבט־העל – שמאפשר לעקוב אחרי התנועות הגדולות שנבלעות בתוך אלפי הצעות החוק שמשונעות במערכת – מוביל בהכרח למסקנה שונה. מבט־העל מגלה מצבור גדול מדי של שינויים מהותיים ולמצבור הזה, גם אנשים כמוני, שכתבו כרכים רבים על עוולות המערכת, לא יכולים להסכים.

✲✲✲

מספר הערות לפני הצלילה לרשימה המלאה: נתוני החקיקה משתנים תדירות בכנסת. הנתונים שמוצגים כאן נכונים לזמן הדפסת הגיליון. שנית, לצורך ההפשטה איחדנו מספר הצעות חוק שדומות מאוד זו לזו, ומכאן נובע הפער בין המספר הכללי שצוין קודם (141) לבין מספר ההצעות המובאות בעמודים אלה (98). גם החלוקה לקטגוריות – שאליהן אני מתייחס בראש כל פרק – אינה חד־משמעית, שכן הצעות חוק רבות ישפיעו על יותר מרשות אחת.

והכי חשוב: אין הכוונה להוסיף שמן למדורת התבהלה הציבורית. גם כך רבים מדי מאמינים שעוד רגע נחיה כולנו בדיקטטורה סמכותנית סטייל הונגריה. ממש לא. בדרך הארוכה שעוברת הצעה עד שהיא הופכת לחוק המופיע ברשומות, ימצאו את עצמן הצעות חוק פרטיות רבות בפח האשפה המרכזי של הכנסת.  

למרות זאת, הקריאה בהן חשובה. גם בכנסות הקודמות היו אלפי הצעות חוק הזויות, אלא שהפעם התחושה שמציעיהן נמצאים בעמדות כוח אמיתיות – וזה הבדל גדול. הקריאה הזו גם מלמדת על המגמות המסוכנות שניצבות בפני כולנו אם לא נשכיל להגיע להסדר, ועל הלכי הרוח של מי שצועדים במסדרונות השלטון שלנו שנים רבות, אבל עדיין לא מרגישים שם כבעלי הבית. כדאי לשים לב גם לזה. ◼︎