שנת הדובה

חודש מאי האחרון נמדדו בשפיצברגן, שהיא הנקודה המיושבת הצפונית ביותר בכדור הארץ, הטמפרטורות הגבוהות ביותר אי פעם. 15 מעלות מעל האפס. גל חום קיצוני והרסני שהפשיר את הקרח ושמט את הקרקע, פשוטו כמשמעו, מתחת לרגליהם של דובי הקוטב הלבנים. זו הייתה גם הפעם האחרונה שבה פגשתי את מישה. 

הכרנו במהלך הביקור הראשון שלי בארכיפלג הקפוא, באפריל 2015, כשהייתה בת תשע. אמא צעירה לשני גורים שובבים. המדריכים המקומיים שליוו אותי אז במסע היו מאושרים לפגוש בה. מישה הייתה האמא המושלמת. רגועה, סבלנית, חמה ואוהבת, תכונות שהפגינה גם כלפי בני אדם. הדובה החברותית חשה כל כך בנוח בנוכחותנו, עד שישבה להניק מול המצלמות, תוך שהיא מספקת לנו הצצה מרהיבה לעולמם של בני מינה. 

ליוויתי אותה גם כשיצאה לציד, להשיג מזון לה ולגורים, שנקבות דובי הקוטב מגדלות לבד כשנתיים, ללא עזרת הזכרים, עד שהם יוצאים לעצמאות. האפשרות הנדירה שהעניקה לנו להתקרב אליה, הובילה לתמונה ראשונה בהיסטוריה של דובת קוטב הלוכדת כלב ים, ואז יושבת לסעודה חגיגית יחד עם הקטנים. 

בהמשך צילמתי אותה גם לסרט הדוקומנטרי "סנואו־ברס", בהפקת הבי־בי־סי, שקריינה השחקנית קייט וינסלט. הסרט הזה ותמונות של צלמי טבע נוספים ברחבי העולם, הפכו את מישה, המכונה גם “פרוסט”, לסלבריטי. לנושאת הדגל של מאבקן של החיות היפהפיות והענקיות האלו, לשרוד את משבר האקלים וההתחממות הגלובלית.  

× × ×

באפריל 2017 נפגשנו שוב. הגעתי על אופנוע שלג, מלווה בעוד שלושה אנשים. למישה היו כבר שני גורים חדשים, אבל היא לא הייתה ידידותית ורגועה כבעבר. מאז שהתראינו תפסו אותה המדענים של מחוז סבאלברד וענדו לצווארה קולר ג’י־פי־אס. החוויה הלא־נעימה, גרמה לה הפעם להיות יותר חשדנית כלפינו וניכר שהיא עדיין בטראומה מהמפגש האחרון עם בני האדם. הכל נעשה כמובן לצורכי מחקר ומעקב, במטרה לשמור על אוכלוסיית דובי הקוטב, אבל נראה שהדרך שבה סומנה ותויגה הייתה פולשנית ופוגענית מדי. 

אנחנו כמובן כיבדנו אותה, נזהרנו וצילמנו הפעם רק מרחוק. 

במפגש האחרון, במאי 2022, ניכרו בה עקבות הזמן. אורך החיים הממוצע של דוב קוטב נע בין 15 ל־18 שנה, ומישה כבר בת 17. הפעם היא הסתובבה עם גור אחד בלבד לצידה. כיוון שדובות קוטב יולדות בדרך כלל שני גורים, כנראה שאחד מהם מת. היא גם לא הצליחה לצוד כלבי ים, המזון המועדף והמתאים ביותר לדובי קוטב בשל אחוזי השומן הגבוהים שבגופם, ונאלצה להסתפק באיילים. 

אלא שהאיילים אינם מספקים לדובי הקוטב, ובעיקר לדובות, את כמויות השומן הנדרשות להם. הדבר קריטי במיוחד לאמהות, שבמשך כארבעה חודשים לאחר ההמלטה לא זזות מהמאורה, מחבקות את הגורים הקטנים, שנולדים במשקל של פחות משני קילו ומניקות אותן בחלב מזין המכיל כ־35 אחוז שומן. כל אותה תקופה הן לא יכולות לצאת לצוד ולא אוכלות כלום, כך שבמהלך ההיריון הן חייבות מזון שומני מאוד. 

ההתחממות הגלובלית הובילה להפשרת הקרחונים ומקשה גם על נקבות כלבי הים לחפור מחילות להמלטה. כתוצאה מכך הן נאלצות להמליט על האדמה, ולחשוף את הגורים לטורפים האורבים להם. והתמעטות אוכלוסיית כלבי הים, פוגעת גם בחוליה הבאה בשרשרת המזון ‑ דובי הקוטב. 

× × ×

זו לא הסכנה היחידה האורבת למישה. גם מושל שפיצברגן יצא השנה בהצהרה כי הם מתכוננים להרוג את הדובה המזדקנת. הסיבה: המזג הנוח והחברותי של מישה, העובדה שהיא מרגישה בנוח עם אנשים והצמצום באפשרויות הציד בסביבתה, הובילו אותה לגלות עוד מקור מזון זמין ‑ האוכל שמשאירים אחריהם המטיילים בפחי הזבל בבקתות העיירה. כעת, חושש המושל כי הקרבה שלה לבני אדם עלולה להיות מסוכנת וכי היא עלולה לתקוף אותם אם תיקלע למצוקה.    

לאור העובדה שמדובר כאמור בסלבריטי, קם מיד קול צעקה בקרב חובבי הטבע. למעלה מ־300 אלף חתימות נאספו עד כה בעצומה הקוראת להציל את מישה שעלולה להיענש פשע שעוד לא ביצעה. בינתיים, היא מוגנת תחת החוק האוסר לפגוע בדובי הקוטב, אבל החותמים עדיין לא רגועים ועדיין חוששים לשלומה. 

המהפך שעברה, במהלך חייה הקצרים, הצורך לשנות לחלוטין את מנהגיה כדי להסתגל למציאות חדשה, כדי לשרוד ‑ ממחישים את השפעות משבר האקלים על חיות הבר. ההתחממות הגלובלית היא לא איום תיאורטי המרחף מעל ראשה של מישה, היא כבר כאן והיא הרסנית. מאם רגועה ושמחה, המשתובבת עם גוריה בערבות השלג האינסופיות ומצטיינת בציד כלבי ים, היא עברה לליקוט מזון מפחים כשהיא מסתכנת בקרבה רבה מדי לבני אדם. בני האדם שאחראים גם לאסון האקולוגי שרודף אותה.

‍

לחתימה על העצומה להצלתה של מישה