מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
מת אב ומת אלול...
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך, אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה, בין אב לסתיו
יאור שלך יאיר בין חטאיו.
מת אב ומת אלול...
חטאי האיש והאישה והנחש
חטאת דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש.
מת אב ומת אלול, הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה.
מת אב ומת אלול...
את אותו הבוקר לא אשכח
כשטמנת ראשך בתוך הכר
אור השמש על האוהל נח
וראשי הלום שיכר.
כשלחשתי באוזנך את שמה
את ידי אספת ביד קרה
ודמעה אחת חמה
אל כפות ידי נשרה.
הנה ימים רבים חלפו
ושתי ידי עייפו
ועינייך מה יפו
כעיני רחל.
אני אוהב אותך לאה
אוהב אותך גאה
אם אשכח אותך לאה
שמי לא ישראל.
אל ימר ליבך על אחותך
הן בנייך לצידך יושבים
אל תפני אישה את מבטך
כל חלומותי קרובים.
מה בקשתך אמרי לאה
שבע השנים חלפו מזמן
ונותרה רק עוד שעה
טרם יסגר הגן.
הנה ימים רבים חלפו...
הסבון בכה מאוד
דני לא רוצה בי עוד
ומברשת השיניים
מתייפחת שבעתיים
ואומרת למשחה
אל תבכי אך היא בוכה
והברז כעסן
הוא כועס מאוד על דן
והמים, מים, מים
צר להם על האוזניים
הם שרים, שרים, שרים, שרים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
שורום זורום זורום רים
הם שרים, הם שרים, הם שרים
דני, דני מלוכלך
מלוכלך כל כך כל כך
אם יבוא היום לגן
מי יתן שלום לדן
כל אחד ישאל מי זה
מלוכלך כזה כזה
והדסה הקטנה
תסתתר אז בפינה
לא תכיר אותו בכלל
כלל וכלל
והמים, מים, מים...
תמיד אותו חלום,
חלום בשם מרי לו
אז איפה את היום,
אמרי לי, מרי לו,
רודפת אחרי הרוח,
נזרקת כמו בלון נפוח,
עכשיו אני כבר לא בטוח
שהיית שלי.
טובלים באי ירוק,
ירוק בים, מרי לו
מן זיכרון רחוק,
מתוק וחם, מרי לו
היינו ילדים של שמש,
ורוח מלטפת חרש,
טיפסנו על עצי הרגש
כמו פרחי הבר.
כמו בובה על חוט היא מסתובבת
על סוסי זהב היא שוב רוכבת
פעם היא אולי תהיה כוכבת, מרי לו
מול אורות כוזבים היא מתפרפרת
במקום רחוק היא שוב זוהרת
פעם היא אולי תהיה אחרת, מרי לו
תמיד אותו חלום,
חלום בשם מרי לו
אז איפה את היום,
אמרי לי, מרי לו
צוללת ועולה במים,
רצית לשחות עד השמיים,
אולי הגעת לשם בינתיים
מרי לו שלי.
כמו בובה על חוט...
זה היה בסוף הקיץ,
האוויר היה חמים
הוא רכב על אופניים
לה היה מבט תמים
הם הביטו בעיניים,
וידעו זאת אהבה
והשמש בינתיים
נעלמה בים, בים.
הוא הזמין אותה לגלידה
היא ביקשה קפה הפוך
הוא לקח אותה הצידה
בחיוך, חיוך
בחולצת טריקו הצידה,
עם הג'ינסים הכחולים,
את ריסיה היא הרעידה
בלי מילים, מילים.
הם היו האוהבים הצעירים
ברגעים הכי יפים של החיים
העולם שייך תמיד לאוהבים הצעירים,
ברגעים הכי יפים של החיים.
מתחבקים ומסתכלים
בחלונות הראווה
ורואים מול העיניים
אהבה, אהה
ואחר כך בקולנוע -
הצגת חצות
אי אפשר עכשיו לשמוע,
הוא אומר לה סוד "בסוד"...
הוא אמר לה: בואי הנה,
וליטף את שיערה
היא הסמיקה ונתנה לו
נשיקה, אהה
כך התחיל בסוף הקיץ
עוד סיפור של אהבה,
והשמש בינתיים
התגלתה בהר.
הם היו האוהבים הצעירים...
לפני שיורד מסך אחרון
לפני שעולים אורות יציאה
לפני שהארץ הולכת לישון
רוצים בשמכם למסור כאן תודה
תודה לאוויר שנכנס לריאות
לדו תחמוצת הסרטן שיוצאת בארובות
תודה לכליות ותודה לכבד
למוח, לאור ולכל קוצבי הלב
עבודה נפלאה חברים יקרים
see you later מחלקת פנים
תודה לכם חיים שהחלטתם לחיות
למרות הכל לפני הכל ובכל זאת
אז תראו ת'תור בחדרי היולדות
תראו איך בסין סגרו את הקופות
תודו שבהודו אזלו הכרטיסים
החיים תפסו כמו שלאגר אימים!
וואוווווו
תודה מיוחדת שולחים לך מולדת
זאת שישנה וזאת שקצת בדרך
כי אמא וארץ ישנם רק אחת
ואם נורא תרצו אין זה בבל"ט
thank you מולדת היית שיגעון
see you in new york אם תשיגי דרכון
תודה לכם חיים...
תודה לכם שמיים ממדור התפילות
לשדות הכוכבים שחרשנו בלילות
ד"ש לנוגה, לירח ולשאר המערכת
שלא יצאו מן השירים והמשיכו לכת
תודה לכם חיים...
אין לי ראש למילים ארוכות
ואתה מן מילה ארוכה שכזאת.
צ'או ידידי וד"ש לחייך,
בתקוה שתבין את הפרחה.
השמש של פראג' קורעת את הים,
ואני מפליגה בתוך הכפכפים.
לאן שיקחו האורות אני שם,
עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאוו'ין.
כי בא לי לרקוד, ובא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עליך
בא לי בימים ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".
פנים שלא עושות חשבון,
וג'ינס בסטייל שכתוב בעיתון.
סלסול נצחי בשיערות,
ופוסטרים במקום קירות.
רוצה לאהוב כמו בסרטים,
חתיך שיבוא באנגלית וצבעים.
COME ON BABY המטוס מחכה,
ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה.
כי בא לי לרקוד...
פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה,
פעם תיגמר המסיבה.
כי בסוף כל פרחה מסתתר שיכון קטן
בעל לדוגמה ואלף כיווני עשן.
כי בא לי לרקוד...
עינינו תועות הנשימה כבדה
צועדים בגשם האפור
אפופים ניחוח רעל
מול פני אומה גוועת
אל מול מקסם אורות כוזבים
שקר מלומד שומעים
והוזים חרש ניגון טועה
חרש זורם אי שם נהר הנצח
וכל רזי מחר זורמים בו
חיי נגלים לי באלם סרטי חלל
הדממה לוחשת לי את הכל
מנצ'סטר בבריטניה
מנצ'סטר בבריטניה
מעבר לים הגדול
ואין גאון כמוני
את אלוהים אוהב
והוא אני חושב את קלוד אוהב, אותי.. אותי..
עינינו תועות הנשימה כבדה
צועדים בגשם האפור
אפופים ניחוח רעל
מול פני אומה גוועת
אל מול מקסם אורות כוזבים
שקר מלומד שומעים
והוזים חרש ניגון טועה
זמר חלל פורטים על מיתרי סיטאר
והחיים הם בנו ובכם
בך ובי ובנו מסביבינו
תנו לשמש, תנו לשמש יד, לשמש יד..
אל תגידי כן
ואל תגידי לא
אל תחפשי את הסוף
הענן בוכה
אל הים שוחה
יש אוניה על החוף.
אוניה קטנה וארץ ישנה
לנו שם באופק מחכה
יש שם פרפרים
ושלג בהרים
פרחים יפים סגורים
כמו נשיקה.
אל תגידי כן
ואל תגידי לא
ים מדבר בלי מילים
אלמוגים יפים
ושלושה שחפים
עפים מעל הגלים.
גם אם נחפש בכל נמל קטן
ובים נפליג כל השנה
בתוך ים סוער
רק שנינו נישאר
כי לאהבה אין מדינה.
גבריאל, מה אתה שואל
הן תדע שבילי שמיים
בוא אלי, טובים השניים
גבריאל
כל כנפות תבל
הנושקים עם רדת לילה
כשאתה עובר למעלה
גבריאל
מלאך מטייל בשמיים
מלאך מבקש כוכבים
לראות הוא רוצה
הכלו המים
לנער הזה התפללתי, גבריאל
ללילה הזה חיכיתי, גבריאל
גבריאל, אם אלוהים נועל
שעריו של גן העדן
רד אלי, מלאך מקדם
גבריאל
עוד נותר הצל
גלימתך פורשת ערב
ונשמע צחצוח חרב
גבריאל
מלאך מטייל בשמיים...
גבריאל, נער מתפלל
עת תאמר שירת שמיים
אל תשכח שירת השניים
גבריאל...
שני תפוחים, שני אדומים
נפלו על דשא רך
התגלגלו, התכרבלו
בתוך העשב
הם זימזמו, הם נימנמו
וטוב להם כל כך
מתפוחים מה כבר אפשר
לדרוש בעצם
לפעמים אני רוצה
שכבר עכשיו יבוא הסתיו
שהכל הכל מאחורי הגב
ומעכשיו פשוט לשכב
בשקט על הגב
שני תפוחים, שני אדומים
חלמו שעה תמימה
איך הם עפים כמו ציפורים
אל השמיים
התלחשו, וקישקשו
עם אמא אדמה
מה כבר אפשר לדרוש מתפוח
או שניים
לפעמים אני רוצה...
אני מאמין בחושך
ובפרחים נובלים
אני מאמין בשמש
שמאירה שבילים
כי זוהי דרכי
זוהי הדרך שלי
כי זוהי דרכי
הדרך שלי
אני מאמין בסבל
שלכולם נגרם
אני מאמין באושר
יבוא בשעת צרה
כי זוהי דרכי...
אני מאמין ברוח
שמביאה הכל
אני מאמין למעלה
יושב הכל יכול
כי זוהי דרכי...
אני מאמין באלה
שאין להם ברירה
אני מאמין עם אלה
בטוב וגם ברע
כי זוהי דרכי...
כוכבים בשמיים סובבים
עד שלפעמים גם הם כבים
כמו אותן המשאלות
שבחצות הם נופלות
כוכבים קורצים לאלה, ושוב נדמה לה
שיש נסיך שמחכה לה, כל הלילה
כבר מאוחר בנשף ולבנה של כסף
מאירה את תקוותה, סינדרלה
אלה סינדרלה, אלה -
מה נדמה לה, אלה סינדרלה
אלה סינדרלה, אלה-
שנדמה לה, אלה סינדרלה
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
היא לא שומעת, תיק תק תק
היא משגעת
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
מתנועעת, תיק תק תק
היא נפלאה
את יפה הלילה, אלה, כמו סינדרלה
את תלכי הביתה, אלה, בואי איתי
ושוב דולקות עיניה ומבריקות שפתיה
שוב הגיע הנסיך, סינדרלה
אלה סינדרלה...
לא אני הוא האיש לא אני
אל שובו משכבר מצפה את
את קורות נדודי הישנים
לך הבאתי במקום טבעת.
במבט אל תצודי יגון
הוא חלף אך לא מת עדיין
התקרבי וראית בחלון
על מצחי העייף אות קין.
אל תבכי תעבורנה שנים
ואחר לך יביא טבעת
ואני לא אני, לא אני
הוא האיש אל בואו מצפה את.
מה איכפת לך אני או הוא
או אחר יתנבא ביער
ובחצות תוך דממת הרהור
לך ירקום אגדת הסהר.
והשחר בשחוק עת יקרא
ויחרוק שן מבעד לדלת
אז יופיע אחר ושירה
לך ישיר משכימה ונבדלת.
אל תבכי תעבורנה שנים...
מכולם מנת חלקך תקחי
בו יגון בו הצחוק בו הכח
ובמותך לא ידעו למי
את הקדשת את ליבך המנוח.
אל תבכי תעבורנה שנים...
מוסיקה, ללב היא חודרת
ומדליקה את כל הנשמות
וגם מדביקה בקצב רוגע
את כל הגוף
ואז מתחשק באויר לעוף.
נגן לי ברוך מנגינה יפה
נוגה הוא הצליל של האהבה
בוכה שם בלילה סנט לואי בלוז,
שירים שהיו אז, תמיד יהיו.
מעלה, מעלה, מעלה
עם כל השירים והמנגינות
מעלה, מעלה, מעלה
שירו עוד ועוד...
מעלה, מעלה, מעלה
כל הצלילים מנגנים אותך
שיר מהלב, שיר יפה כמוך,
מעלה, מעלה, מעלה.
שיר יפה, חלום צועני
מפוחית הפה
גיטרה באופק, קולה רפה
בכי סקסופון מדבר אלי,
ימי האתמול יחזרו אולי.
נגנו לי בעצב הכינורות
תקעו בחליל ובחצוצרות,
הכו בתופים, צאו במחולות
הרעידי תזמורת הלבבות.
מעלה, מעלה, מעלה...
נשיקה ראשונה על מצחך הלבן
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.
אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה.
וגם את צווארך השלגי, הבתולי
הגמיש כמו צוואר הברבור
אכסה בנשיקות מחרוזות מחרוזות
ילדת מים, קטנטונת שלי
ועתה שום אשים את ראשי על כתפך
כדי למצוא בו את דופק הלב
וגם סתם נשיקות בלי תאווה ותכלה
כמו פרחים מושלכים על כלה.
אלף נשיקות...
השמיים אינם בעד עיני החוטאות
ואינני שותה בך עד רוות
האור אינו בעד שפתי הטמאות
וחזי נצרב לו עד כלות
נשיקת האלף אינה אפשרית אהובה
חסרה נשיקה אחרונה
רק תשע מאות תשעים ותשע נשיקות לי
סוערות אוהבות ומתוקות
ובכל זאת אנשקך אלף נשיקות
אלף נשיקות...
השמש זורחת היום בחמש
אני מתחילה אז להתלבש
משהו בתוכי מתרגש
לגור איתו
יש לי חולצת טריקו ירוקה
שעל הגוף היא טיפה הדוקה
למה אני פתאום מסמיקה
לגור איתו
עד שהופעת הייתי קצת עצובה
עד שהגעת חיפשתי עוד אהבה
לא האמנתי שכך אפשר לאהוב
ופתאום נדלקתי - אוּ, כמה זה טוב!
נוסעים ברחוב בין המון אנשים
אני מרגישה קצת זרה וטפשית
הם בטח יודעים שאני לא אשתו
לגור איתו
אני מחייכת, פניו אטומות
מה להגיד, מה צריך לעשות
אינני יודעת את כל השיטות
לגור איתו
עד שהופעת הייתי קצת עצובה...
כאן המטבח ושם הסלון
אני מסדרת הכל בארון
הנה בגדיו וכאן מיטתי
לגור איתו
שתי ציפורים בתוך כלוב של זהב
בלילה כמעט וראיתי כוכב
אינני חולמת כמה זה טוב
לגור איתו
עד שהופעת הייתי קצת עצובה...
שמיים בלי ענן -
סימן,
נפל כוכב קטן -
סימן,
דגלון לבן בחוף -
סימן,
מספר זוגי בסוף -
סימן,
ששום דבר לא יעזור לך
שום דבר,
שדף חדש נפתח,
שתצטרכי אלי לחזור,
כמו בעבר,
אני אוהב אותך.
חתול לבן עבר -
סימן,
ואם בקבוק נשבר -
סימן,
אם תרנגול קורא -
סימן,
הישר לשבע עשרה
סימן,
ששום דבר לא יעזור...
תפסת את השיר -
סימן,
ואם אתה צעיר -
סימן,
עקפת עוד סולם -
סימן,
סימן קריאה זה גם, סימן,
ששום דבר לא יעזור לך...
הנה הוא שומע את המנגינה
מתחבר כמו אוטומט לזרם
בגופו רוקע על האדמה
הוא נמצא עכשיו בתוך הקצב
לחן סטריאופוני אור כחול אדום
תנו לו לדבר עם הרגליים
כל המיקרופונים כאן על הבמה
זהו הרקדן האוטומטי
את המנגינה הוא חי
גופו מחושמל
בתוכו הלב פועם
בקצב קצב
עוד ריקוד אחד ודי
נפסק החשמל
הרקדן נשאר דומם
כמו אבן אבן
רגל מרחפת צחוק על הפנים
שריר בשריר נוגע לא נוגע
מי שם מייללת כמו החתולים
איך הוא לא מפסיק להתנועע
תן לו את הקצב, תן את הצלילים
יש לו זרם יש לו נשימה
ווה ווה בגיטרות
פאזים על הבס
בין צלילי הרוק והנשמה
את המנגינה הוא חי...
רעש באוזניים תן לו את הביט
עלה איתו לטון יותר גבוה
קופסאות של קצב כל גופו מרעיד
תן לו את המוזיקה לשמוע
תן לו את הקצב, תן את הנשמה
כל גופו רועד מצחוק מזיע
על רצפה מפלסטיק כך הוא מתפרק
זהו הרקדן האוטומטי
את המנגינה הוא חי...
כשהגשם יורד ודופק בחלון
זה עצוב וכבד וקשה לי לישון
כשבחוץ סערה אז הלב שוב שואל
קשה לי נורא אז אני שוב בוכה
ונזכרת בך בחיוך במבט ואני לבד.
זה לילה סתווי ואין כוכבים
הגשם יורד והלב הוא בודד, הלב
זה לילה סתווי.
כשהגשם יורד כמו דמעות עצובות
אז הלב שוב מודה לי עם אותן מחשבות
על אותה אהבה שמזמן נגמרה
הבוקר לא בא וקשה לי נורא
אז אני שוב בוכה ונזכרת בך
ואני לבד
זה לילה סתווי...
חשכה בוערת
במגע זהב,
את ליבי שוברת
ואני אליו.
בעיני קראת אלף הבטחות,
בקולי שמעת צחוק ואנחות
ואיתך הלכתי בעיניים עצומות
עד הסוף הטוב, הסוף המר.
אל ליבך חדרתי
בקרניים אדומות
לא הבנת איך הכל נגמר.
דם חם, דם חם,
זה מה שכולם אומרים שיש לי
בין אורות הערב
שוב אני לבד
ואני רועדת וליבי נרגש
ובך פוגעת בחצי מבט
בידך נוגעת כך לאט לאט
ואתה שוקע בעיניים עצומות
אל הסוף הטוב, הסוף המר.
ואינך יודע שעיני העצובות
מחפשות תמיד את המחר...
דם חם, דם חם...